פרישה, חושן משפט רמו:ו
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 246:6
Open in the reader →1(ז) וכתב הר"ר יונה כו' דברים אלו כתבם הנ"י שם בשם הר"י ע"ש ועד"ר: דכותב דוקא קאמר כו' פי' מדלא אמרינן בגמרא דהמקנה נכסיו לבנו לא עשאו אלא אפוטרופוס אלא הכותב אמרינן בגמרא: ונראה דמיירי במייפה כחו כו' מדהתחיל ר' יונה באיכא מ"ד וסיים וכתב עד כאן מוכח דהכל מדברי הר"ר יונה הוא ובא לחלוק על האיכא מ"ד דכיון שיפה כחו בקנין קנה וקאמר הר"י דליתא והוכיח זה שהרי ע"כ מיירי ביפה כחו שאמר תנו ואף כתבו (דאל"כ אפילו אפוטרופוס לא עשאו כיון שאין שטר לאחר מיתה) וביפוי זה בעלמא קנה כדלקמן (סימן ר"ן) ואפ"ה בכותב כל נכסיו לבנו לא קנה דלא עשאו אלא אפוטרופוס וא"כ ה"ה למייפה כחו בקנין דל"ק לדעת ר"י וכן דעת ב"י בפירושו ע"ש וכן כתב נ"י בשם הר"י דאפי' בקנין לא עשאו אלא אפוטרופוס ולפי זה נראה להגיה דאם אמר כתבו ותנו כו' בדלי"ת במקום וי"ו וק"ל אבל מדברי ש"ע לא משמע כן דהרי כ' בסוף סעיף ד' דאם הקנה לו בקנין כו' קנה דמשמע דכ"ע ס"ל הכי ואח"כ בסעיף ז' כתב ז"ל י"א דכותב כל נכסיו לבן בין הבנים אם נתן לו בקנין ויפה כחו קנה וי"א דאע"פ כן לא קנה ומדלא עירב וכתבינהו בחד סעיף משמע דס"ל דבהקנהו לו בק"ס ס"ל דקנה ול"פ כ"א בהקנהו לו בשטר כתיבה נכסי נתונים לך ויפה את כחו ע"ש ואין טעם נכון לחלק ביניהן ועיין בסמ"ע מ"ש בביאורו: