פרישה, חושן משפט רנ:יז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 250:17
Open in the reader →1לפיכך שכ"מ שחילק כו' שם (דף קמ"ח ע"ב) מימרא דרב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן והתם פריך אם הפסיק בנתיים למה נאמר שהוא כנמלך יותר הול"ל האי דשתק בין מתנה למתנה עיוני מעיין מה יתן לכל א' (ופי' הרא"ש דכיון שראינו שלבסוף חלק לכל נכסיו איכא רגלים לדבר שגם מתחלה היה דעתו לחלק לכולן אלא שעיוני מעיין ולכך אם עמד יחזור בכולן אע"ג דקנה בקנין לכל א' משא"כ בשכ"מ שנתן נכסיו ולא ידעינן אי אית ליה יותר וקנו מידו דאמרינן לעיל דאם עמד אינו חוזר מספק כיון שכבר קנו מידו כמ"ש לעיל דהתם ליכא רגלים לדבר) ומתרץ סתמא דשכ"מ עיוני מעיין בלבו מה יתן לכל א' קודם שיבואו לפניו ואין לו לשתוק בין זה לזה ומדשתק הוה נמלך: מתנה בפני עצמה כל הראשונים כו' כצ"ל ונמחק לפיכך: והאחרון הוה מתנת שכיב מרע בכולה נראה דהיינו דוקא כשהראשונים היו בקנין דאל"כ הא ודאי כיון שהראשונים לא קנו הוה מתנת האחרון מתנה במקצת וכן משמע בסמוך: אפילו בלא קנין פי' וכ"ש בקנין כשיש בו יפוי כח כדינו וק"ל אבל אין לפרש דאם היה בו קנין קנהו בלא יפוי כח ואמרינן הא דעשה לו ק"ס לא משום דכוונתו היה שלא יקנהו אלא בקנין אלא כדי שלא יהא גרע מהראשונים וכמש"ר בשם הרמ"ם בסל"ב דז"א דהרמ"ם לא כ"כ אלא בכתב ונתן לא' בקנין ואח"כ רצה לחזור בו וליתנהו לאחר בזה שייך לומר דכוונתו היה דאם לא יתנהו גם לשני בקנין אזי הראשון קנהו ולא השני משא"כ כשאין חוזר ממתנת הראשון אלא נתן אחריו גם לשני מתנה וע"ש מ"ש עוד: