פרישה, חושן משפט רנג:מב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 253:42
Open in the reader →1שכ"מ שהיתה אשתו מעוברת כו' משנה פ' מי שמת (דק"מ:) ופר"ש האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה ילדה זכר נוטל מנה ור"ל הא אם ילדה נקבה אינה נוטלת כלום דילדה מה שלא פירש וכן אם אמר אם תלו אשתי נקבה כו' וילדה נקבה כו' הא אם ילדה זכר אין לו כלום (ואע"ג דכבר תנא רישא בזכר דיטול מנה ולא הוה אסמכתא וקנה אע"פ שלא היה בעולם מ"מ חזר ותנא ג"כ בכאן דל"ת כיון דאמר ליתן לנקבה כ"ש שדעתו היה ליתן לזכר כשתלד קמ"ל דלא אלא הולכין אחר דבריו בדוקא) ואם לא אמר אלא אם זכר מנה ואם נקבה כו' ר"ל שפי' לשניהם בפעם א' ואמר אם זכר תלד כך ואם נקבה כך אז איזה שתלד נוטל לפי מה שצוה וקמ"ל בזה דאף אם פרט רק זכר וילדה נקבה או איפכא לא היתה נוטלת כלום אבל בזה דגילה דעתו על לידת זכר ועל לידת נקבה כל מה שתלד יטול כפי דבריו ומיירי בדלא אמר (בכותב) [בבות] הראשונות דאם כן היינו צריכין לומר דלתאומים נתכוין אלא מילי מילי קתני וק"ל אבל אין כוונת המשנה דאומר גם (בכותב) [בבות] ראשונות דא"כ ודאי היה כוונתו לתאומים ובזה דלא קאמר אלא בבא אם זכר מנה אם נקבה מאתיים וילדה זכר ונקבה דקתני המשנה הנקבה תטול מאתיים והזכר מנה פליגי ביה רשב"ם והי"מ דרשב"ם ס"ל דאו או קאמר ר"ל המשנה דקתני וילדה זכר ונקבה הוי"ו של ונקבה לא הוי וי"ו המדבקת אלא וי"ו החולקת וכאילו אמר וילדה זכר או נקבה ואז דוקא נוטל האחד שתלד כמו שאמר דמסתמא לא היה דעתו אתאומים כדקאמר בגמרא הא זכר ונקבה לא קאמר כו' כ"כ רשב"ם וכן הוא גם כן הסכמת הרא"ש דאמרינן דדעתו היה ג"כ אתאומים ועיין בסמוך שכתבתי לשון תשובת הרא"ש ובו כתוב ליישב בהוכחת רשב"ם הנ"ל מהגמרא עיין שם: וכן פי' א"א הרא"ש בתשובה בדרישה בסמוך (בסמ"ג) העתקתי לשון אותה תשובה ע"ש: יטול בפחות שבשניהן הא דלא קיצר וכתב יטול מנה משום דהאי דינא נלמד מרישא דמתניתין הנ"ל דקתני הניח זכר ונקבה וטומטום אם הנכסים מרובים כו' ופי' רש"י ור"ן שם אם הנכסים מרובין שקיל כנקבות ובנכסים מועטים נזון עם הזכרים ע"כ והביאו רבינו בסי' ר"פ וה"ה נמי הכא אם אמר לזכר ק' ולנקבה ר' וילדה טומטום נוטל ק' ואם אמר אם זכר ר' ונקבה ק' נוטל ג"כ ק' ואע"ג דבמשנה לא נזכר שם אדרוגינוס ס"ל לפוסקים דשווין הן שהרי רשב"ג דפליג ארישא דמתניתין הנ"ל נקטיה לתרווייהו וק"ל: פי' רי"ף ור"י הלוי כו' עיין בדרישה סימן זה ולעיל (סימן ר"י): ועוד דהא אסמכתא כו' אבל בשכ"מ לא שייך אסמכתא דדבריו ככתובין כו': אלא ככל מתנה כו' דומה לזה כתב (לעיל ס"ס רמ"א סעיף י"ו) בשם תשו' הרא"ש ע"ש: