פרישה, חושן משפט רנג:מ
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 253:40
Open in the reader →1(מא) מי שאמר יחלוק פלוני בנכסי כו' עד לרי"ף ולרשב"ם נוטל רביע כו' ז"ל הגמרא פרק המוכר את הבית (ריש בבא בתרא דף ס"ג) פשיטא אמר יחלוק פלוני בנכסי פלגא תנו חלק לפלוני בנכסי מאי אמר רבינא בר קיסי ת"ש האומר תנו חלק לפלוני בבור סומכוס אמר אין פחות מרביעית לחבית אין פחות משמינית לקדירה אין פחות משנים עשר לטפיח אין פחות מששה עשר עכ"ל הגמרא ומפרש רבינו פשיטותא דרישא בין בבריא בין בשכ"מ ור"ל כל חד כדיניה בבריא בקנין או בשכ"מ בלא קנין אלא שאמר יחלוק פלוני עם בני נמי אית ליה פלגא וכ"כ נ"י. ומיהו מ"ש רבינו בין בבריא הוא לשיטתו דס"ל דלשון יטול ויחלוק מהני אפילו בבריא אבל יש חולקין בזה כמבואר לעיל (סעיף ג'). ומש"ר או אפילו שכ"מ ואומר שיתנו כו' עבד"ר ומ"ש לרי"ף ולרשב"ם נוטל רביע ע"ש דרשב"ם פי' האיבעיא הנ"ל תנו חלק מהו מי אמרינן האי חלק לשון חלוקה הוא ופלגא שקיל או חלק הראוי ליתן קאמר ובדעת ב"ד תלוי הדבר לשער בכמה הוה חלק ופשט ליה מהאי ברייתא דהאומר תנו חלק נוטל רביע הבור והאי ברייתא סומכוס אמרה ולטעמיה אזיל דאמר ממון המוטל בספק חולקין והאי לישנא נמי ספיקא הוא אי פלגא קאמר אי כ"ש להכי נוטל פלגא דפלגא וכתב רשב"ם דכולהו יש לפרש בהך שיטה ומ"ש באומר חלק לחבית נוטל שמינית משום דחצי בור צריך לחבית וכי קאמר חלק מספקא לן אי חצי חבית קאמר דהיינו רביע בור או חלק כל שהוא קאמר להכי מספיקא אין לו פחות משמינית ובחלק לקדירה חלק א' מי"ב משום דשליש הבור סגי לקדירה וחלק לקדירה שקאמר יש לספק בו אי חלק ר"ל חצי שיעורו דהיינו ששית הבור או ר"ל כל שהוא לכך נותנין חלק י"ב שבבור ורביעית הבור סגי לטפיח ובחלק לטפיח יש לספק אי ר"ל חצי והיינו שמינית או ר"ל כ"ש לכך נותנין לו חלק י"ו שבבור ולפ"ז קיי"ל כסומכוס דאמר ממון המוטל בספק חולקין (אבל ר"י ורי"ף ורא"ש חלקו עליו בזה וס"ל דהלכתא כרבנן דהמע"ה ומש"ה פירשו הך סוגיא בדברים אחרים וכמו שיתבאר) והרי"ף פי' דפשיט ליה מהאי ברייתא דחלק סתם בבני אדם הוא רביע ולאו משום ספיקא ול"פ בזה רבנן אסומכוס אלא כ"ע ס"ל הכי ושיעורי חבית וקדירה וטפיח ס"ל להרי"ף דאין להם טעם אלא שכך היו בקיאים בלישנייהו ומש"ה כתב דאין למדין משיעורא התם לעלמא וכ"כ ר"ן ז"ל סומכוס אמר אין פחות מרביע דכיון שלא פירש למאי אין לדון בו אלא מלשון חלק ופחות מרביע אינו קרוי חלק ומש"ה גמרינן מיניה לאומר תנו חלק לפלו' בנכסי שנוטל רביע אבל שיעור דחבית וקדירה וטפיח אומדנא נינהו בכל חד דהכי הוה בקיאי אינהו בהו ולא גמרינן מינייהו והרא"ש ס"ל בפי' הברייתא כפי' רשב"ם אלא דס"ל דלא מייתי הגמרא מילתא דסומכוס אלא לאשמועינן דהאומר תנו חלק מספקא לן אי חלק כ"ש קאמר אי פלגא ומש"ה ס"ל לסומכוס דנוטל רביע דלטעמיה אזיל ומדסומכוס נשמע ממילא דלרבנן דס"ל בכל ספק המע"ה א"כ בהא אמרינן דאין לו אלא כ"ש והלכתא כרבנן ואין לו אלא כ"ש וכ"פ ר"י ורמב"ם פי"א דזכייה כתב דיעה רביעית ז"ל דהאומר תנו חלק מנכסי נוטל חלק י"ו ויש מי שהורה דנוטל רביעית הנכסים עכ"ל וס"ל דפשט ליה רבינא מסיפא דקתני גבי חלק לטפיח נוטל חלק ששה עשר ה"נ כיון דמספקא לן יש לו חלק ששה עשר דס"ל גם כן כהרי"ף דאין אנו בקיאין בלשונות הללו ומ"מ הפחות שבהן עכ"פ נוטל ולא מצינו בלשון חלק שיעור יותר פחות מחלק י"ו ובזה כלל דברי רבינו מבוארים וממנו תבין שמש"ר להרי"ף ולרשב"ם נוטל רביע כו' שווים הם בדינא אבל מחולקים בטעמן להרי"ף מכח דסתם חלק הכי הוה ולרשב"ם מטעם ממון המוטל בספק חולקין גם תבין למה הזכיר רבינו דעת הרמב"ם בסיפא ואילו ברישא גבי תנו חלק מנכסי לא הזכירו וה"ט לפי שהרמב"ם הביא בההיא דינא ב' דעות ולא הכריע גם תבין שמש"ר וכתב דאין למדין כו' צ"ל וכתבו דגם הרי"ף כ"כ וגם תבין שדוקא לשיטת הרי"ף ורמב"ם לחוד אין למדין מהן אבל לאינך מפרשים למדין גם תבין שמש"ר ולזה הסכים הרא"ש כו' חוזר גם אאומר תנו חלק לפלוני בנכסי ודוק. ומעתה אכתוב ביאור פרטות דברי רבינו: מ"ש אם הוא בריא צ"ל ואם בוי"ו: ומ"ש חלק בבור פי' הרי"ף בשל מים וכן פי' רשב"ם (ודלא כהרמב"ם שפירשה ביין): לחבית היינו להשקאת בהמותיו לא להשקאת שדותיו: ומ"ש לקדירה פי" דאמר תנו חלק לפלו' מבור לתקן מאכלו: לטפיח כלי קטן לשתות בו בני אדם: וכתבו דאין כצ"ל: