פרישה, חושן משפט רנו:ו
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 256:6
Open in the reader →1ומ"ש אמר פלוני שפחתי כו' בפ' השולח מימרא דרב שמואל בר יודא בשם ר' יוחנן: אלא עבודה שהיא רוצה בה מכל העבודות כו' פי' מכל העבודות הידועות שהיתה רגילה לעשות קודם לכן ע"פ מנהג המקום תברור היא עתה הקלה שבהן שכן משמע לשון קורת רוח: ורש"י פי' שכופין כו' כצ"ל וז"ל הרא"ש והכי מסתברא שהדבר ידוע שהקורת רוח של שפחה הוא השחרור ואדעתא דהכי צוה עכ"ל וכתב בית יוסף ואי סברא זאת מוכרחת משום דא"כ הוה אמר בפי' שחררוה אלא ודאי לא צוה אלא שיעשו לה קורת רוח בעבודה עכ"ל ואין זו קושיא כלל שלא רצה לפרש בצוואתו שישחררו אותה שאילו היה אומר כן ודאי לא היה מתרצים אלא בשיחרור להכי אמר קורת רוח באולי תספיק עצמה בהקלת עבודה אבל לעולם אם לא תתקרר דעתה בזה מחוייבין לשחררה נ"ל: