פרישה, חושן משפט רנח:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 258:1
Open in the reader →1(ב) הנותן מתנה לחבירו כו' אם יש בשטר זמן שפי' בו הזמן כו' ס"פ י"נ (דף קל"ו) תנן הכותב נכסיו (פי' בריא שכ"כ) לבניו צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה (דאם לא כן הוה אמרינן אין קנין לאחר מיתה) דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אין צריך ע"כ ומפרש טעמא דר"י בגמרא משום דזמנו של שטר מוכיח עליו שמאותו זמן התחילה המתנה (דאם לא כן למה כתב ביה זמן) ופסקו משמיה דרב הלכתא כר' יוסי ועיין ברי"ף ורמב"ם בפ"ח דגירושין דס"ל דהיינו דוקא בממונא אבל באיסורא כגון בגיטין לא אמרינן הכי ומדסתמו הפוסקים משמע דאין חילוק בין כתב הזמן בראש השטר או בסופו אבל רשב"ם כתב בפי' המשנה הנ"ל בשכתב זמן בתחילתו בכך וכך בשבת לירח פלוני אמר לנו כו' ולכאורה משמע דדוקא קאמר דטפי הוכחה יש כשכתב הזמן מתחילתו וצ"ע: קנה את הגוף מיד פי' מעידנא דמטא שטרא לידו אבל קודם דמטא שטרא לידו פשיטא דלא קנה כיון שאינו אלא שטר הכתוב בלשון שדי נתונה לך שמסירת השטר עצמו הוא הקנין וכל כמה דלא מטא לידו במאי ליקני והא דכתב מיד דל"ת לא היה דעתו להקנותו כ"א לאחר מותו ואין קנין לאחר מיתה וגם לענין דלא יכול לחזור בו קאמר דהוא קנה מיד וכן מש"ר אחר זה וכן אם יש בו קנין קונה הגוף מיד כו' וסיים במיד כשהגיע השטר לידו הא דכתב מתחילה מיד סתם כוונתו כמו שכתבתי והב"י תמה וכתב בקנין טעמא מאי בעינן הגיע לידו הא קיי"ל דסתם קנין כמעכשיו הוא ולי נראה דשאני הכא שהזכיר ואמר (מהיום ו) לאחר מיתה די בכך שיועיל הקנין עם השטר ושתחול המתנה משעה שהגיע השטר בידו ומיהו כי כתב לו מהיום וגם יש קנין בשטר או זמן עם הקנין נ"ל דקנה ליה מיד ממש משעה ראשונה שנכתב השטר שהרי מהיום לחוד עושה להאי מתנה מתנת בריא וא"כ כל קנין מעכשיו ליקני לגמרי שאין זה יכול לחזור וליתנו לאחר וה"ה אי אמר מהיום או הזכיר זמן ע"פ דקנה מיד אפילו קודם כתיבת השטר וכן כתב הר"ן בס"פ מי שאחזו וכ"כ מ"ו ר"ס בס"ס זה ועבד"ר: