פרישה, חושן משפט רנט:ז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 259:7
Open in the reader →1לפיכך המוצא כו' מימרא דרב אסי הוא שם (דף כ"ד ע"ב) ותיבת לפיכך שכתב רבינו נמשך אסוף דבריו וה"ק לפיכך חבית הנמצא בעיר שרובה כותים אפילו נתן ישראל סימן הוא של מוצאו והיינו דוקא בשגם העוברים הם מחצה כותים לפחות וכצ"ל וסתם רבינו משום דסתם עוברים הם לפי ערך הדרים וכמ"ש לעיל בסמוך והא דנקט רבינו חבית מימרא דרב אסי נקט (ע"ש דף הנ"ל) דמההיא מימרא נלמד דברוב כותים אינו חייב להחזיר: תולין אותה בשל כותים פי' שמילאו מתחילה מיין שלו ומש"ה אפילו בחבית סתם אסורה לשתות והקנקן מותר ואפילו אם הוא בענין זה שאם היה בודאי של ישראל לא הוה יאוש כגון שידוע שלא ידע באבידתו עד לאחר שבא ליד המוצא אפ"ה הקנקן מותר דתולין בשל כותי: אם היא רשומה פירוש סתומה. ואפילו לית עליו חותם ליכא למיחש למגע כותי דאם נגע בה לא הוה טורח את עצמו לסתמו אלא היה לוקח מהיין והולך לו או היה מוליכו כולו לביתו אבל כשמפקידין בידו יין איכא למיחש טפי לזיופא וצריך שיהא חותם בתוך חותם כ"כ נ"י בשם רשב"א ור"ן וע"ע בסמוך (סי' רס"ב):