פרישה, חושן משפט רסב:י
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 262:10
Open in the reader →1וכן אם מצא כו' פי' נמי חייב להכריז: ויכריז מטבעות מצאתי כך אמרו בגמרא ועמ"ש בסמוך: וזה יאמר ג' הן כו' דודאי שלו הן דאל"כ מנא ידע שהן ג' שמא ב' או ד' או ה' הן משא"כ בשנים דכיון שמכריז טבעא כאילו מכריז שנים מצאתי שרוב מיעוט שנים ותו אין סימן באומר שנים הן: ואצ"ל שעשויין כמגדלים עבד"ר: וכן המוצא א' מכאן כו' פי' נמי חייב להכריז ויכריז טבעא: אבל מצא ב' אפילו כו' וא"ת יהיה מקום סימן וי"ל דתרי אתרמו ונפלו אהדדי ואינו מוכח שהונחו שם א"נ בדברים קטנים כמטבעות לא שייך שיהיה מקום סימן ועבד"ר: פי' מקצתו כו' ולשון שלחופי לשון יציאה כלומר יצאה מזה הונחה ע"ז כמו שיכל את ידיו מתרגם בירושלמי ושלחיף את ידוהי: וכתב הרמב"ם ז"ל דלא יטול בפי"י מהלכות גזילה כ"כ: וא"א הרא"ש ז"ל כתב נוטל ומכריז טעם פלוגתתן נראה דהרא"ש ס"ל כיון דלא איפשיטא האיבעיא אי אמרי' דהוי דרך הנחה ואז יהיה לבעל אבידה סימן מנין ואי הוה דרך נפילה ואז מייאש נפשו שאין בו סי' מנין דא' נפל כאן וא' כאן ומש"ה נוטל ומכריז ובזה נדע דאם איש א' הניחם שם יבוא ויתן סימן מנין ויחזירם לו ואי לא יבוא שום אדם אזי ודאי דרך נפילה בא שם ויחזיקם לנפשו והרמב"ם ס"ל כיון דיש להסתפק שמא הניח שם לא יגע בו שיבוא בעליו אחריו ויטלנו משא"כ כשיטלנו ויבוא זה ויראה שאינן במקומן יתייאש נפשו מהן באמרו שכבר נתפזרו וע"ל ס"ס ר"ס סי"א בפרישה בדין מצאו במקום המשתמר קצת דכתבתי בפרישה דגם שם פליגי הרא"ש והרמב"ם בכיוצא בזה ע"ש: בסימני מקום נ"ל להגיה בסימני מנין ומקום: או אפילו שמו כתוב עליה ופי' שמו של הבא ואומר שלי ולאפוקי מי"מ דר"ל שמו של מלך דאין זו ראיה דשלו היה מעולם ולמה לי טעמא דשמא הוציאה: ושמא הוציאה ומאחר נפלה פי' דומיא דחבית יין שכיון שאינו עומד אלא למכירה חיישינן שמא מכרו והרמב"ן והנ"י פירשו בע"א ולכי אותו פי' אם יש לו סדק מכריזין ומחזירין בסימן סדק ועבד"מ בעמוד שהביאו: