פרישה, חושן משפט רסד:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 264:1
Open in the reader →1ופגע באבידתו כו' אם יכול להחזיר כו' כ"כ הרמב"ם פי"ב מהלכות גזילה: שאבידתו קודמת כו' משנה בפרק אלו מציאות (בבא מציעא דף ל"ג ע"א) ול"ד אבידתו אלא ה"ה שאר הפסד שיגיע לו כגון ביטול מלאכתו מחמת ההשבה וכדמסיק רבינו לכתוב בסימן זה ובסימן שאחריו אלא שבשאר עסק ומלאכה כשרוצה לשלם לו שכר מלאכתו צריך לעסוק בהשבה משא"כ באבידה כשהיא אבידה כשיעור אבידה של חבירו דכשישלם לו חבירו שיעור כל אבידתו לא ירויח כלום בהשבה וגם לפעמים יאמר באבידתי אני חפץ שהיא חביבה עלי ולא בתשלומין מש"ה נקט וכתב אבידתו קודמת וק"ל: מאפס לא יהיה כו' כן הוא שם בגמרא ופרש"י הזהר מן העניות ומסיק הגמרא וקאמר אמר רב יודא אמר רב כל המקיים בעצמו כך סוף בא לידי כך ופרש"י דאע"פ דלא חייבתו תורה יש לו לאדם ליכנס לפנים משורת הדין ולא לדקדק שלי קודם אם לא בהפסד מוכיח ואם תמיד מדקדק פורק מעליו עול ג"ח וצדקה וסוף שיצטרך לבריות עכ"ל והן הן דברי רבינו ונ"ל כוונתן שלא יורה היתרא לנפשיה להתנצל תמיד ולומר לא אשיב ואעסוק בעסקי שלא אבוא לידי הפסד והתורה אמרה אפס כי לא יהיה בך אביון שבאמת לא פטרה התורה אלא בשהפסד שלו מוכח וניכר: שאם ידקדק [כו'] סופו כו' מדה כנגד מדה שכיון שהוא פורק ממנו עול ג"ח מיראתו שלא יבוא לידי עניות לכן בסופו יבוא לידי כך והוא ע"ד שאמר הכתוב מגורת רשע [היא] תבואנו ונ"ל דמזה הורגל בפומי דאינשי לומר דקדוקי עניות לפי שהעניות באה לו מהדקדוק וכמ"ש וק"ל: