פרישה, חושן משפט רעח:י
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 278:10
Open in the reader →1ואם אינו רוצה ליטול כו' כן הוא לשון הברייתא דף קכ"ד וקמ"ל דל"ת כיון דבכור הוא זכי ליה רחמנא ובע"כ הן שלו עד שיפקירם או יתנם לאחרים בקנין וצריך להגבות להמלוה כנגד פ"ש שלו קמ"ל וה"ט דכתיב לתת לו כעין מתנה ואין מזכין לאדם בע"כ אבל בחלק פשיטותו אינו יכול לומר כן שהרי יורש הוא בע"כ עכ"ל ר"ש: ומ"ש ונ"מ דאם שאר היורשים קטנים כ"כ שם התוס' גם רבינו כתב לעיל ר"ס קי"ב דמי שמת והניח יתומים קטנים וגדולים דהמלוה לא נפרע אלא מהגדול וכפי מה שמגיע עליו דאם הקטנים שנים והגדול השלישי אינו משלם אלא השליש ואם הוא רביעי משלם רביעית וחלק הקטנים צריך המלוה להמתין עד שיגדילו הקטנים ומטעם שנתבאר שם וכתבתיהו כאן בדרישה ע"ש: ומש"ר או אם אינן כאן ר"ל או שהן גדולים אלא שאינן כאן ואז אין יורדין לנכסיהן כ"א ע"ד שנתבאר לעיל סימן ק"ו ע"ש ואז הדין שהמלוה גובה כל חלק פשיטותו דבכור וכמשר"ל בס"ס ק"ז בסכ"א ורבינו כ"כ הנ"מ לכל אחד לפי דינו והא דלא קאמר הנ"מ לענין טיפול משום דקיי"ל דאין על הלוה טיפול וכמש"ר בשם רשב"א ואפילו לר"י הלוי אין כאן טיפול דכיון דבחלק פשיטות צריך לטפל אגב הפשיטות מוכר גם חלק הבכורה וק"ל והתוס' כתבו שם בשם ר"ת עוד נ"מ דאם בכור זה היה חייב חוב דנפשו יכול לסלק נפשו ומפסיד ב"ח לגמרי ור"ל מסלק נפשו מהירושה מכל וכל ואין לו במה לפרוע משלו ע"ש: