פרישה, חושן משפט רפא:ו
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 281:6
Open in the reader →1אבל אם נתן בלשון מתנה כו' דהא כאן לא שייך טעם דאין אדם מתנה על מ"ש בתורה: ואפילו בת בין הבנים או אחר כו' יתור לשון הוא כאן אף אם תאמר דקאי אלמטה מינה דהא אזה קאי וכמ"ש לפני זה בד"א דלא מהני בבת בין הבנים כו': אם אמר בלשון מתנה עם הירושה כו' שם דף קכ"ט וכפי' רשב"ם: או שנתן לשנים כו' מהני כו' דכמו שנתכוין ליתן לזה כך נתכוין ליתן לאידך הואיל דבדיבור אחד נתן לשניהן: אבל ב' שדות כו' עד לא מהני כו' פי' זה לא מהני לכ"ע והא דכללינהו יחד בזה פליגי ר"ש ור"י הלוי כדמסיק וק"ל: עד שיאמר פלוני כו' ויירשום דהשתא יליף לשון מתנה מל' ירושה דכי היכי דל' ירושה נאמר לשניהם דל' ירושה קמא קאי על ראובן ובתרא על שמעון גם לשון מתנה שבאמצע נאמר לשניהם בע"כ דלמאן תרמייה אבל אם אמר פ' ופ' יירשו שדה פ' ופ' ותנתן להם שדה פ' ופ' ויירשום ושם איכא למימר דהאי ותנתן כו' ויירשום אשמעון קאי לא קנה ראובן דכיון דב' מעשים הם יש לחלק להם גם הלשונות לאפוקי אם אמר שנתתי להם שמערב ל' נתינה אל' ירושה וכן אם לא הדר ואמר לבסוף וירשום אע"ג שאמר שנתתי להם אכתי איכא למימר ב' הלשונות נגד ב' המתנות לראשון נתן בל' ירושה ולשני בל' מתנה וקנה רשב"ם (ועמ"ש בסמוך אח"ז ליישב ל' נתתי להם) ומל' רשב"ם הלזה משמע דגם כשלא אמר שנתתי אלא ותנתן קנה שמעון השני וכן כשלא חזר ואמר ל' ויירשום לבסוף קנה שמעון השני וכן היא כוונת רבינו בשם הרשב"ם ואף דסתם רבינו וכתב לא מהני ה"ק לא מהני ל' מתנה לתקן לשון ירושה וכמו שהתחיל וכתב ואם אמר ל' מתנה עם ירושה ובאמצע אמר ותנתן נמי מהני (וכן נראה מלשון רשב"ם שכ"ר בשמו שכתבו להאי באחרונה דמשמע דצד רבותא יש בו דלא מהני ממילא לר"י הלוי מכ"ש דמהני בזה) ור"י הלוי לאו ארשב"ם קאי אלא אמ"ש שם בגמרא שאמר בל' ירושה תחלה וסוף ונתתי באמצע וע"ז כתב דה"ה כו' וכ"כ הרמב"ם דשלשתן מהני וכתב עליו המ"מ שדעתו כדעת ר"י הלוי רבו והא דקאמר בגמרא ל' ירושה תחלה וסוף ול' נתתי באמצע מפני שהוא מרווח יותר ע"ש בדברי המ"מ עוד: והכי מסתברא וגם המ"מ כתב ז"ל דפי' ר"ש אינו מחוור בעיניו דהיאך אפשר לומר בל' מתנה בסוף כשאומר שנתתי להם דלא קאי אלא אאחרון והא להם קאמר דמשמע דקאי אכולהו ע"ש ולכאורה היה נ"ל דמש"ה לא מהני משום דאיכא לספוקי ולפרש ל' ירושה אשדה אחת ולשניהן ול' מתנה אשדה שניה ולשניהן וכאילו אמר ראובן ושמעון יירשו שדה פ' ועוד שדה פ' נתתי לשניהם במתנה ומ"ש לא מהני ר"ל ל' מתנה דזו ול' ירושה דזו וכנ"ל ודוקא כשלא חזר ואמר ל' ויירשום לבסוף דאז ניחא לן לקיים שני הלשונות משא"כ כשחזר ואמר ל' ירושה לבסוף וכנ"ל ואפשר דמש"ה שינה רבינו ולא העתיק לשון רשב"ם משום דל' רשב"ם א"א לפרש הכי שהרי סיים וכתב דראובן לא קנה ושמעון קנה ולפי מ"ש השדה ראשונה לא קנה שום א' מהן ושני קנאו שניהן יחד ודוק: