פרישה, חושן משפט רפא:ז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 281:7
Open in the reader →1שאלה ראובן כו' סוף כלל פ"ד: והנחתי ליורשי אחרי חמשה זהובים. אפשר שאמר זה להתנצל שלא הניח ליורשיו מה שבו תתקיים ירושה דאורייתא ודומה לזה כתב בתשובה שהביא רבינו לעיל סימן צ"ט ס"ך ז"ל ראובן כתב נכסיו לאחד מבניו כו' עיין שם ויש מפרשים דמשום הכי הניח ה' זהובים דאם לא כן לא הוה מתנתו מתנה דהכותב כל נכסיו לאשתו אמרינן דלא עשאה אלא אפוטרופוס אי לא דשייר כלום וכמו שכתב לשונו בסימן רמ"ו ואי משום דבלשון ירושה אינה נעשית אפוטרופוס הא מסקינן דל' ותחזיק עשאו ללשון מתנה וי"ל (דגם) [דאי גם] השכ"מ ידע זה אכתי לא היה צריך להניח לבניו כלום אלא לא היה לו לומר ל' ותחזיק או לגלויי דעתיה שאין כוונתו לאפוטרופוס וכמ"ש שם ועוד דא"כ מה היה דעת השואל שאלה זו להרא"ש דהא מדהניח ה' זהובים כדי שלא תהא אפוטרופוס ש"מ דלמתנה נתכוין דאי לירושה בלא"ה לא שייך בו אפוטרופוס וק"ל: ותחזיק הוא לשון מתנה י"מ משום דבירושה אין צריך חזקה ול"נ דא"כ הו"ל לדייק מדעשה קנין וכמ"ש בהשאלה ולקח קנין ע"ז ושכ"מ אין צריך קנין אלא ודאי אין ראיה מזה דשמא לא ידע הדין אלא העיקר דל' ותחזיק עצמו מורה על לשון מתנה כמש"ר לעיל ריש סימן רנ"ג: