פרישה, חושן משפט רפה:ט
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 285:9
Open in the reader →1אבל היוצא לדעת כו' שם גם בסוף ל"ח תניא אביו או אחיו היורד לנכסי רטושין מוציאין אותן מידו ומפרש שם דהיינו היוצא לדעת וק"ק למה כ"ר בשם הרמב"ם הא דמוציאין מידו כיון דתניא שם בהדיא כן בנכסי רטושין גם קשה מאי חידש שמואל בזה דאין מורידין קרוב כיון דאפי' מוציאין ממנו ואפשר לומר דבא שמואל לומר דאין מורידין קרוב לנכסיו דהיוצא לדעת כל עיקר אפי' להתעסק בהן כאריס ואי מברייתא הו"א דוקא לירד לנכסיו להחזיק בהן ולמכרן הוא דאסור הא להיות בהן כאריס מורידין והרמב"ם בא לחדש דאף אם ירד להיות בהן כאריס מיציאין אותן ועמ"ש המ"מ שם בפ"י דנחלות אמ"ש הרמב"ם בריש דבריו שבוי שנשמע שמת כו' דמיירי דוקא בזה שירד להחזיק ולמכור כו' ובזה מיושב נמי לשון הברייתא וא"צ למ"ש התוס' בשמעתין בסוף דף ל"ח דברייתא דקתני היורד לנכסי שבוי אין מוציאין כו' דה"ה מורידין לכתחלה ומשום סיפא נקט אין מוציאין דלפי מ"ש א"ש דמיירי דירד להחזיק ולמכור דבזה דוקא כשכבר אין מוציאין אבל לכתחלה לא אם לא ע"י בירור גמור ועכ"פ צריכין שנדע דמ"ש ברמב"ם שבידינו בלא שמע בו שמת אין מוציאין מידו הוא ט"ס תיבת אין וכ"כ ב"י ע"ש וכ"כ המ"מ שם בריש דבריו בדין ד' דביצא לדעת ולא שמע בו שמת אפילו ירד להיות בו כאריס מוציאין מידו ומזה איירי בבא זו דהרמב"ם ע"ש בדין ח' ועוד כתב ב"י דהאי יוצא לדעת היינו דוקא במקום רחוק וסכנה ואין השיירות מצויות ועד"מ בעמוד ובסמ"ע: