פרישה, חושן משפט רצ:ב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 290:2
Open in the reader →1צוה המוריש כו' הרשות בידו דמצוה לקיים דברי המת ועוד ק"ו ממ"ש בפרק הניזקין שהרשות בידו למנות קטן לאפוטרופוס ואפילו מוטל בעריסה (וכמשר"ל בסימן רמ"ו) וכ"כ המ"מ: (ג) ואין ב"ד ממנין לא נשים כו' [עיין ב"ח]: ועם הארץ לפי שאין בור ירא חטא ומורי היתרא לנפשיה דאגר טרחא קא שקיל והרמב"ם והרי"ף מוקי לה בעם הארץ שאינו לא במצות ולא בדרך ארץ נמצא מה שכתב כאן שהן חשודין כו' קאי אעם הארץ לחוד אך קשה למה סיים רבינו יותר טעמיה דע"ה מטעמייהו דאחריני לכ"נ דצ"ל שהוא חשוד ור"ל בתנאי שיהיה ע"ה שהוא חשוד וכפי' הרי"ף והרמב"ם בש"ע וכב"י שהוא בחזקת חשוד על עבירות ע"ש ולפי מש"ר בסימן ל"ד סכ"ח בשם הרמב"ם ובלי פלוגתא ז"ל נמצא כל ע"ה בחזקת פסלות אם לא שיוחזק שהולך בדרכי הכשרים ע"ש א"ש הנוסח שלפנינו ללמדנו שמסתמא הם פסולים ובעבדים לא הוצרך לאמרו ופשוט הוא שהן נחשדין וק"ל: ואם מינם האב פי' הרשות ביד האב ולא חשבינן להו כאפוטרופוס דמפסיד דמסלקינן ליה ר"ן וכתב שם שר"י ורשב"א גרסו הרשות בידן וקאי אהב"ד פי' אם היה רגיל אביהן להאמין לאלו והיו עוסקים באמונה בחייו גם ב"ד ממנין אותו אחר מותו והביא ראיה לדבריהן ע"ש וב"י הביאו ומסיק וכתב דאף שגירסת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש היא הרשות בידו מ"מ הדין דין אמת: