פרישה, חושן משפט רצא:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 291:1
Open in the reader →1כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור כו' מקור הדברים הללו הן מפרק השואל וכמ"ש בדרישה ופירש"י שם ז"ל ג' פרשיות כו' ע"ש: ומ"ש בסמוך ז"ל עוד רמז לדין רביעי כו' ל"ד קאמר דין רביעי דהרי אין לו דין בפני עצמו וכדמסיק (בשלמא מ"ש במשנה ד' שומרין דמ"מ ד' מיני שומרים הן אבל דינים של שניהם שווין) אלא לפי שנכתב כל אחד בפני עצמו קרי להו רביעי וזהו שדייק וכתב רמז לדין רביעי כו' ולא כתב דין רביעי וק"ל וגם י"ל שקורין דין רביעי מפני שהיא כל קה בטענה רביעית וע"ד שפירש"י בפ' תצוה על חשן המשפט כי משפט נקרא ג"כ טענת בעלי דינים כו' ועד"ז קוראו גם כן דין רביעי: ואצ"ל באונסין הגדולים מהן כגון שבורה ומתה הוצרך רבינו לכתוב זה דל"ת אדרבה כיון שאונס כזה לא שכיח אם כן נימא מזלא דשומר גרם גם ליכא למיחש דימנע מחמת זה לשמרו כיון דלא שכיח הוא קמ"ל ואח"כ בש"ש כ"ר ואצ"ל פשיעה ר"ל דל"ת מה שחייבה התורה אגניבה היינו כשנגנב בפשיעה לכן כתב דזה אצ"ל: דכתיב ואם שכיר הוא כו' ופירש"י שם אם השור אינו שאול אלא שכור הוא בא בשכרו ליד השוכר הזה ולא בשאלה ואין כל הנאה שלו שהרי ע"י שכרו נשתמש ואין לו משפט שואל להתחייב באונסין: ונחלקו בו חכמים דאיכא למ"ד כו' ואיכא מ"ד ב"י כתב פלוגתת ר"מ ור"י פי' דר"מ אמר כש"ח ור"י אומר כש"ש והלכה כר"י עכ"ל ב"י ונראה דאין כוונת רבינו לזה דא"כ הול"ל רמ"א כו' ורי"א כו' וקיי"ל כר"י ועוד כיון דבכ"מ הלכה כר"י נגד ר"מ הו"ל לקצר ולמימר דשוכר קיי"ל שדינו כש"ש אלא נראה כוונתו משום דיש חילופי גירסאות בגמרא פ' האומנין דף פ' ע"ב יש גורסים שיכר רמ"ח כש"ש ורי"א כש"ח כו' וי"ג להיפך מש"ה כתב איכא מ"ד כו' וכוונתו על בעל הגירסאות דלשתי הגירסאות הלכה כר"י ומסיק דקיי"ל כגירסא דגרס דר"י ס"ל דהיא כש"ש: והכי קיי"ל וטעמיה כתב רש"י פרק האומנין הואיל ולהנאתו הוא אצלו אף על פי שנתן שכר פעולתו ש"ש הוא כו' ע"ש: