פרישה, חושן משפט רצא:ב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 291:2
Open in the reader →1שומר חנם הוא שהפקיד כו' קמ"ל דל"ד קאמר התורה בש"ח כסף או כלים אלא משום אורחא דמילתא וכמ"ש בריש הסימן: אלא א"ל הנח לפני הוא ש"ח ס"פ האומנין ולקמן ס"ו יתבאר דס"ל לרבינו דמיד שנסתלקו בעליו משמירתו חייב השומר ביה ולהכי אפילו עומד בשוק וא"ל הנח לפני ואפילו לא הניחו זה בתוך ד' אמותיו הוה זה ש"ח עליו וק"ק על הב"י שכתב כאן בשם נ"י דמיירי בבהמה והכישה במקל או שהניחה בד' אמותיו כאילו ס"ל לרבינו כך וז"א דנ"י בשיטת הרמב"ם כ"כ דס"ל דבעי משיכה וכמש"ר בשמו בסמוך ס"ו אבל רבינו בשיטת הרא"ש אביו קאי ולהכי סתם כאן וק"ל: הנח לפניך או כו' ל"מ קאמר ל"מ א"ל הנח לפניך דר"ל שמור לעצמך דלא הוה אלא ש"ח (אפילו) [אלא] אפילו א"ל הנח סתם דאפשר שהנח ואשמור קאמר מ"מ כיון דאיבעיא הוא בב"מ דף פ"א ועלתה בתיקו הוה לקולת הנתבע דהמע"ה: ואינו חייב שבועה כלל ר"ל ואפילו שבועה שאינו ברשותו וכ"ש אינך שבועות שלא פשע ושלא שלח בהן יד שהן שבועות שומרים: