פרישה, חושן משפט רצב:י
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 292:10
Open in the reader →1שלח יד בחבית כו' משנה שם סוף דף מ' ודייק רב ששת מדקתני טלטלה ולא קתני נטלה ש"מ דלא איירי בנטלה ע"מ לגזלה או ע"מ לשלוח בו יד דהיינו לעשות בו תשמיש שמחסרו אלא שטלטלה בלבד לעשות בה תשמיש שאינו מחסרו כגון שטלטלה לעלות עליה במקום סולם ליטול גוזל מקן ואפ"ה ס"ל לר"ע דצריך חזרה מדעת ואפי' החזירה למקומה לא מהני וקיי"ל כר"ע וכך הם דברי רבינו דאל"כ הו"ל לחלק מיניה וביה הכל בטלטלה לצרכו ולפ"ז קשה דלא הו"ל לרבינו לכתוב שלח יד בחבית כו' דל' שלח יד משמע דבקש לחסרה וכמ"ש לעיל ולפ"ז מ"ש הנ"י בפירוש המשנה דמיירי בדקפיד הבעל הבית בטלטול החבית י"ל דמש"ה כתב רבינו ל' ש"י משום דס"ל דטלטול חבית מציאה לצורך תשמיש אע"פ שדעתו להחזירה בעינה למקומה מכל מקום מחשב כש"י כיון שיש לחשוש שישברנה והבעלים מקפידים עליה הא אי הוה מפקיד בידו כלי שאין בעלים מקפידים על תשמישו אף שחייב עליה אם נאנס בידו לאחר שהחזירה למקומה תו לא מיחייב עליה באונסין וכן הוא דעת המרדכי וכמ"ש בחידושים אלא שזהו דוחק דא"כ לא הו"ל לרבינו לסתום דבריו לעיל ולכתוב דמשעת תשמיש חייב משום שואל שלא מדעת דהוה כגזלן דמשמע בכל ענין ולכך נראה דשולח יד בחבות דכ"ר ל"ד נקטו וק"ל ודוק בדרישה: אלא אפילו החזירה למקומה כו' דמדשקלה קמה ליה ברשותיה והשבה בלא ידיעת בעלים לאו השבה היא רש"י וע"ל בסימן שנ"ה בדין גונב סלע מן הכיס: ואצ"ל אם לא יחדו לו מקום דאז בשעת הנחה לא שייך למימר שהניחה על מקומה: טלטלה לצרכה שהיתה מונחת במקום שנוחה להשתבר רש"י: ודוקא שלא אירע האונס מחמת שינוי המקום פי' שחזר והניחה למקום הראשון ונשבר או נגנב משם ואז אף דפשע מתחלה כאשר נטלו ממקום שיחדו הבעלים כי אולי ע"י הטלטול יגרום לו היזק מ"מ לבסוף כשהחזירה למקומה ונשברה האונס לא בא מחמת פשיעה כלל אבל אם בא האונס מחמת שינוי המקום פי' שלא החזירה למקום הראשון וגנבוהו הגנבים משם ואף שאותו מקום השני משומר יותר מן הראשון מיקרי אונס הבא מחמת פשיעה דבמקומה הראשון לא היו גנבים אלו מצויים וי"ל שלא היו באים שם לגנוב: פטור כשנאנסה משהניחה אבל בידו לעולם חייב כיון דהטלטול הוא לצרכו וכל הנאה שלו: