פרישה, חושן משפט רצב:יא
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 292:11
Open in the reader →1היה הנפקד שולחני או חנוני כו' משנה שם ריש דף מ"ג: מותר להשתמש בו כו' שהרי המפקיד ידע שהנפקד זה צריך תמיד למעות ומדהפקיד בידו ש"מ דאינו מקפיד ע"ז אף אם יוציאם רש"י ואף ששולחני רגיל להצטרך למעות ומותר להשתמש בהן לא אמרינן דליהוי ליה דין שואל להתחייב באונסין מיד אפילו קודם השימוש דשאני שואל דאדעתא דהכי אשאליה והוא ברשותו כיון דכל הנאה לשואל משא"כ כאן והמפקיד לשמרו הפקידו וכן משמע מל' התוס' הנ"ל בדרישה בריש הסימן: אפילו קודם שנשתמש בהם דבההיא הנאה דאי מתרמי ליה זבינא דאית ביה רווחא זבין בהו הוה עלייהו ש"ש ודוקא בשולחני וחנוני שייך ה"ט דצריכין תמיד למעות אבל בע"ה לא אם לא מלוה ברבית ואף לדעת רי"ף ורמב"ם שפסקו בדמי אבידה דחייב עליה אפילו באונסין אע"ג דלא נשתמש בהן כיון דמותר להשתמש בהן כדלעיל ר"ס רס"ז שאני הכא דתשמיש דמי פקדון גרעי לפי שהוא ירא לקנות בהן סחורה שמא פתאום יבוא המפקיד ויתבע פקדונו משא"כ בדמי אבידה דבטוח הוא שישהה אצלו ימים רבים אשר"י בשם הראב"ד ותירצו עוד בענין אחר אבל זה כתבו לעיקר: אפילו אחר שהחזירי כו' כ"פ הרי"ף וכתב הרא"ש כלומר דסד"א כיון דזה הוה כשואל מדעת בעליו כמ"ש שהם יודעים שיוציאן א"כ כשהחזירן למקומן הו"א דפטור מהאונסין קמ"ל דלא כיון דכבר נהנה ועוד מצפה לו ליהנות אם יזדמן לו סחורה עכ"ל: