פרישה, חושן משפט רצח:ב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 298:2
Open in the reader →1זה אומר שמא היו בו מרגליות כו' אין בזה משום טוענו לו בחיטים והודה לו בשעורים דפטור אף מן השעורים דשאני הכא דהא ג"כ המפקיד אינו טוען ודאי מרגליות אלא טוען שמא ובכלל השמא הוא ג"כ סיגין ומבקש ממנו שישבע על מה שיודע שהיה בו וישלם לו אותו וק"ל: זה אומר שמא היו בו מרגליות כו' וא"ת למה מפרש כאן טענות אחרות ולא אמר כמו שאמר לפני זה דהיינו שזה טוען שמא אלף דינרין היה בו וזה אומר שמת לא היה בו אלא מאתים וכיוצא בו וא"ל דה"ט כיון דמכח טענת שמא אינו מחוייב שבועה (ואפי' לצאת ידי שמים אין צריך וכמש"ר בסימן ע"ה בדין טענת הלואה אלא היה משלם מה שברי לו ובהמותר פטור) אלא ע"י גלגול דשבועה שאינו ברשותו ג"כ נשבע שא"י כמה היו ושבועה שא"ב אינה בטענת מעות מטעם שכתב הרמב"ם הביאו רבינו בר"ס רצ"ה שאם הפקדון הוא דבר שמצוי ושוה בשוק לקנותו אינו נשבע וכ"ש שאין כאן חיוב תשלומין כיון שטוענו בשמא ומש"ה כתב שטוענו כסף צרור ושמא היו בו מרגליות או שאר מינים שאינם מצויין וצריך לישבע שאינו ברשותו ובו כולל ג"כ שא"י שהיה שוה יותר דאכתי הומ"ל כעין טענה ראשונה שטוענים כיס שבו מרגליות הפקדתי בידך ויכול להיות שהיה בו אלף וזה אומר יכול להיות שלא היה לו בו אלא אחד או שנים אלא משום דהאי עובדא דמייתי הרמב"ם ורבינו אח"ז מהירושלמי בחד גברא דאפקיד גבי חבריה כו' איירי בהכי מש"ה כתב הרמב"ם גם בזה דטוענין שניהן ספק א"צ הנתבע לשלם והא דלא כתב ברישא בטוען ברי דטוען בכה"ג שהפקדתי בידך שק מלא מרגליות והנתבע משיבו שמא סיגין היה בו משום דהרמב"ם שם אהאי דינא דכל שומר שנתחייב לשלם כו' עד יטלו בלא שבועה מסיק וכתב ז"ל ומנין שהדין כך הוא הגע עצמך שהפקיד אצלו כיס מלא זהובים כו' עד נמצא בטוענו מאתים והודה לו במקצת כו' ע"ש וכיון דלהוכחה ולפשיטות ולראיה כתב דין זה מש"ה כתבו בטוענו מלא זהובים היו דהו"ל דומה לטוענו מאתים זהובים כו' כדמסיק וק"ל. והא דכתב דאביו הפקיד שק צרור כו' ולא כתב שהוא בעצמו הפקידו ושכח מה היה בו נראה דה"ט דכל דבר שהיה להמפקיד לדקדק בו ולא דקדק אפילו עי"ג אין לחייב להנתבע שבועה דל"ד לטענת סוטה דמינה ילפינן גלגול דהתם לא הו"ל לאיש למידע ולדקדק ואפילו לצאת י"ש א"צ וכמש"ל בסימן ע"ה בהלואה ע"ש ודוק: