פרישה, חושן משפט שט:ד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 309:4
Open in the reader →1השוכר את הפרה כו' שם דף פ' כתבתי בדרישה ע"ש ושינוי זה לטובת המשכיר הוא דאינו נשבר כ"כ בבקעה כמו בהר: עם הנערים החורשים כו' אלו הנערים מסתמא הן שכיריו של בעל הבהמה והוא שלחם עם זה השוכר וכדמסיק: והמנהיג את הפרה פטור ולא אמרינן שלא כיון את הפרה יפה והוליכה בעיקול ועיות השורה של מענה שע"י נשבר המחרישה אלא ע"י שהעמיק זה כ"כ בארץ: היא שדה מליאה אבנים כו' דכיון שהיא מליאה אבנים בקל הוא נשבר והיה לכל אחד מהן ליתן לב על חבירו כמו על עצמו ולהזהירו וכיון שלא הזהירו זא"ז שניהן פשעו ושניהן חייבים תוס' ועבד"ר: וכן הדין אם לא שינה כו' קמ"ל דאף בשכרן להר וחרשו בהר אפ"ה זה שאוחז ביתד לבד הוא משלם אם שמוחזק וידוע ההר באבנים ול"ת סתם הר של אבנים הוא והו"ל כשדה מליאה אבנים להתחייב שניהן בפרעון קמ"ל: השוכר חייב דסתם הר קשה מבקעה ונוחה להשבר: וכתב הרמב"ם שדין השוכר עם כו' בפ"ד משכירות כ"כ וכתב המ"מ והטעם הוא שמבואר בגמרא דכל זמן שהשוכר לא שינה מדעת בעל הפרה האומנין משלמין לבעל הפרה אף ע"פ ששכרה לחרוש בהר וממילא נלמד שאע"פ ששינה השוכר וחייב לשלם דינו אח"כ אם האומנין והן משלמין לו עכ"ל וממילא נלמד ג"כ שכשאין לשוכר לשלם דין המשכיר עם הנערים וע"ז הביא רבי" ל' הרא"ש שכתב דאפי' היכא שאין להשוכר לשלם למשכיר אין הנערים מפסידין בשביל כך כלום ואפילו שכרן צריך ליתן להן: דמסתמא המשכיר שכר כו' עבד"ר: מסתמא היה דעתך שנעשה כו' כצ"ל: