פרישה, חושן משפט שיב:כ
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 312:20
Open in the reader →1כההוא דאמר לחבריה כו' כב"י ארישא קאי דקאמר נפחתה בד' טפחים או יותר חייב המשכיר לתקן ואם לא יתקננו ירד השוכר ודר עם בע"ה ואהא קאמר כההוא דקאמר לחבריה דלית שע"ג פרסק זה אני משכיר לך כו' עכ"ל ור"ל שמה שאמר בסמוך שכשאמר עלייה זו שע"ג בית זה שיעבד בית לעלייה נלמד מההוא מעשה דפרסק ובאמת שגם בגמ' הביא לההוא עובדא אהא אבל לא נהירא דגם אמ"ש בסמוך ליה דאם נפל הבית והעלייה א"צ לבנות לו אחר דכיון שא"ל זה הוה דקדוק דוקא בעודו קיים ומשתפול גם הבית לא יהיה מחויב לתקן לו העלייה ע"ז מביא ראיה כדאמרינן גבי פרסק שחייב להעמיד לו פרסק כל זמן שהדלית קיימת משמע שאם נפל גם הדלית א"צ להעמיד לו פרסק וה"ה גבי בית כי נפלו שניהם א"צ להעמיד לו עלייה וכמ"ש בסמוך בפרישה ודרישה שבזה יבואו דברי רבי' על נכון בכל הסימן: דלית שע"ג פרסק פי' גפן מודלת על אילן אפרסק: דוקא נפחתה העלייה יורד לבית פי' הא דקתני במתני' נפחתה העלייה יורד למטה כו' בדוקא נקט נפחתה העלייה ור"ל שנפחתה תקרת הבית וזה שיעבד לו הבית כשא"ל שע"ג בית זה אבל אם יפלו כותלי העלייה אינו חייב לתקן ולא ידור עמו בבית שאין זה הקלקול מחמת הבית וגם עלייה אחרת א"צ ליתן לו או לתקן את זו כיון דא"ל עלייה זו אזדא וכנ"ל ועבד"ר: כגון דקיימא ע"ג קונדיסין לא מיחייב כצ"ל: ה"נ כיון דא"ל בית זה כו' לכאורה נראה דגם בדין זה רבינו מודה ביה דהא סיים וכתב ז"ל ואין נראה כו' ולא הזכיר שבע"ה חייב לבנות לו את הבית אם נפל כולו אלא שק' דא"כ למה כתב לעיל בסמוך ז"ל אבל אם נפל הבית והעלייה א"צ לבנות לו אחר כיון דא"ל בית זה הול"ל נמי דאפילו אם נפל הבית לחוד א"צ לחזור ולבנותה ודוחק לומר משום דלא איירי ע"ג קונדיסין לכן נראה דבכלל זה שכתב רבינו בסמוך על דברי הרמ"ה ואינו נראה אלא בעל הבית חייב לבנות את העלייה ורצה לומר לתקן לו את התקרה שנפחתה והוא מטעם שכתבתי בסמוך דשיעבד לו את הבית להיות תקרת קרקעיתו של העלייה אע"ג דאמר בית זה כמות שהוא והרי נפחתה וע"ז הקשה בגמרא ברישא אזדא ליה אפ"ה ניחא ליה להגמרא בזה דתליא העלייה בבית כיון שהעלייה קיימת לא אמרי' בבית אזדא הה"נ בנפל כולה ודוק: שנפל אזל ליה ופקע כו' כצ"ל: ואפי' היכא דנפחתה העלייה כו' דשיעבד בית לעלייה כו' זה חוזר אדלעיל ור"ל מ"ש לעיל דאם נפחתה תקרת הבית דהיינו קרקעית העלייה שהבית משועבד לעלייה היינו לענין דירה בלבד שיש לו לשוכר זה למידר למטה בבית עד שיתקן לו המשכיר את העלייה מהוצאותיו ומכיסו: אבל להוציא יציאות כו' פי' אבל שיהיה מחוייב זה המשכיר לתקן לזה העלייה אם לא ירצה השוכר לדור אתו בבית זה לא אמרינן אלא אם רוצה המשכיר לקלטו ואין השוכר רוצה לדור אתו כ"כ בדוחק ובלחץ יבנה ויתקן העלייה לעצמו מכיסו והוצאתו וטעמו נ"ל משום דעלייה זו קאמר והרי אזדא כדפסיק הגמרא אלא ששיעבד לו הבית לדור בו למטה כשירצה השוכר ודעת רבינו הוא דכיון ששיעבד בית זה לעלייה ותקרת הבית הוא קרקעית העלייה שיוכל לדור בה לא אמרינן בכה"ג אזדא ליה וק"ל: ומ"ש לגבי פרסק לאהדורי לדוכתיה כו' פי' שהשוכר יחזירנו למקומו ולא יוכל המשכיר לעכב על ידו וכמ"ש בסמוך וז"ל והא דאמרי' שחייב להעמיד לו פרסק לא להחזירנו למקומו וכ"כ ב"י: אלא שלא היה רשאי להבריחו ס"א להכריתו וכן הואגירס' ב"י וכתב ז"ל ור"ל לא להעמידו בידים אלא שלא היה רשאי לכרתו שאז אין לו תקנה בחזרה למקומו עכ"ל אבל יותר נ"ל גירס' הספרים להבריחו דהא קאי אפרסק שכבר נעקר וקאמר שיניחנו הבע"ה במקומו ולא יבריחנו אבל להכריתו אין שייך לומר כ"א שלא יכריתנו מתחלה להפריד גוף הפרסק משרשיו וק"ל: וכן אם נפלה כו' ז"ל ב"י לשון זה תמוה בעיני מצד הלשון דמאי וכן דסיפא ורישא חד מילתא היא וגם מצד הענין הוא תמוה שדברי הרמ"ה דברי טעם הן וכמ"ש והיכי דחי להו בגיליתא דחיטתא בלי טעם וראיה עכ"ל ודבריו תמוהין דמ"ש דסיפא ורישא חד הוא כבר כתבתי דהרמ"ה תרתי קאמר בנפלה העלייה לגמרי דהיינו כותליה ס"ל דאין המשכיר חייב לבנות לו עלייה אחרת וגם לקלטו אצלו בבית ג"כ אינו מחוייב ועוד דין שני אמר שאפי' נפחתה העלייה אם אין השוכר רוצה לדור אתו למטה אין השוכר יכול לכופו שיתקן לו העלייה אלא יבנה לו מדידיה על תרתי דיני' אלו כתב רבינו ואין נראה אלא בע"ה חייב לבנות כו' פי' אם נפחתה העלייה ואין השוכר רוצה לדור אתו חייב המשכיר לתקן לו העלייה מכיסו ומ"ש במשנה ואין ב"ה רוצה לתקן יורד בעל העלייה כו' לטובת השוכר אמרו כן שאם ירצה השוכר לדור בבית ואין המשכיר רוצה לדור כ"כ בלחץ כופין אותו שידור עמו עד שיבנה לו עלייתו ואינו יכול לשכור לו עלייה אחרת (ולאפוקי אם אמר עלייה סתם דאינו מחוייב לקלטו אל ביתו אלא שוכר לו עלייה אחרת וכמ"ש בגמרא לוגיר ליה אחריתא) ומ"ש לעיל ידור השוכר עם בע"ה פירשתי ע"פ הגמרא דאם השוכר רוצה לדור לבדו בבית כל זמן שלא תיקן לו העלייה א"נ כשניחא ליה לזה לדור עם הבע"ה יותר ממה שידור למעלה א"נ שיודע שאין יד בע"ה לתקן העלייה ורוצה שידור למטה לבדו אבל ודאי ב"ד כופין את המשכיר לבנות לזה עלייתו כשרוצה זה לדור למעלה ואינו רוצה לדור עמו ועל דין השני כתב וכן אם נפלה כולה חייב לבנות פי' כמו דאמרי' בהשכיר לו בית סתם כי נפל יעמיד לו בית אחר ה"ה השכיר לו עלייה ג"כ יעמיד לו עלייתו אחרת אפי' נפלה כולה ואע"ג דא"ל עלייה זו מ"מ כיון שא"ל שע"ג בית זה והבית קיים הו"ל כאילו גם העלייה קיים אלא שנפחתה וצריך לתקנה ונפחתה העלייה דקתני במתני' ל"ד ורבותא נקטיה כמ"ש בדרישה ומה שתמה ב"י על הענין איך דחה דברי הרמ"ה שהן דברי טעם כתבתי בדרישה: