פרישה, חושן משפט שיז:ב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 317:2
Open in the reader →1ולא הזכיר בו זמן פי' מתי נכתב השטר וכ"ש אם נכתב זמן בשטר מתי נכתב אלא שאין ידוע אם נכנס לדור בה מיד דפשיטא דאינו נאמן לומר דלאחר זמן נכנסתי לדור בה ומש"ה סתמו הרי"ף והרא"ש ורבינו וכתבו וליכא זמן בשטר דמשמע בסתם זמן של שטר היינו זמן הכתיבה וק"ל: על השוכר להביא ראיה דקרקע בחזקת בעליה קיימא ושם בגמרא אמרו דאין השטר שביד השוכר דומה לשטר הלואה משום דמצי א"ל משכיר לשוכר לא כתבתי לך שטר אלא כי היכי דלא תחזיק עלי ולומר לרוח הוא בידי ע"ש וק"ק מה חידש הרמב"ם במ"ש בפ"ו דשכירות והביאו רבינו בסי' שי"ב סט"ו ז"ל וכתב הרמב"ם וכן אם אמר הבע"ה לזמן זה השכרתי לך השוכר אומר בסתם השכרת לי או לזמן ארוך על השיכר להביא ראיה או ישבע המשכיר ומוציא השוכר מן הבית עכ"ל וברמב"ם שם בפ"ז דשכירות כתב תחלה אותו הדין באם מחולקין המה דהשוכר אמר לזמן ארוך השכרת לי ואח"כ כתב הדין דהשכירו לו בשטר לי' שנים וק' לכאורה הא כ"ש הוא כיון דבהשכירו בשטר קמ"ל ר"נ דאם אין ראיה להשוכר מוציאו המשכיר מהבית ולא אמרינן דהשטר מסייע ליה כמו במלוה כ"ש בשכרו בע"פ ומאי קמ"ל הרמב"ם ואין לומר דהרמב"ם קמ"ל בדין קמא דאפי' אם השוכר רוצה לפרוע לו השכירות אפ"ה מוציאים מהבית דהא הרמב"ם שם ורבינו לעיל כתבוהו אדין י"ב דינר לשנה דינר לחודש ושם מחולקים בהשכירות וגם א"ל דקמ"ל דאפי' באותו שכירות דהוא בע"פ צריך המשכיר לישבע דהא כתבוהו בל' וכן הדין דחודש העיבור ושם לא נזכר דישבע המשכיר.