פרישה, חושן משפט שכב:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 322:1
Open in the reader →1החוכר שדה כו' אם מכת מדינה לשון המשנה הוא המקבל שדה כו' ודייק רבינו וכתב החוכר והוא מטעם שכתב שם רש"י [עי' לשון רש"י בב"ח] ועמ"ש לעיל בדרישה ובחידושים בסי' שכ"א: ומ"ש בין בפירות בין במעות ר"ל אפילו חכרה בפירות דכיוצא בזה במקבל לעולם ההפסד הוא לשניהם וכן נ"ל מ"מ בחכירות ההפסד לחוכר לבדו כיון שאינו מכת מדינה: ובאשתדוף ד' שדות כו' פלוגתא דרב יהודא ועולא בגמרא ופליגי שם בהלכה כמי: אע"פ שלקו כל שדותיו של מחכיר לא אמרינן מזלו גרם משום דאמר אי מזלא דידי גרם הוה משתייר לי פורתא כדכתיב כי נשארנו מעט מהרבה ובאשתדוף כל שדותיו של חוכר לא מצי למימר כך משום דא"ל מחכיר אי הוה חזיא לאשתייר לך מידי הוה משתייר בנפשך גמרא וז"ל התוס' משתייר מדנפשך וכיון שנשתדפו כל שדותיו של חוכר אפילו יפטור אותו המחכיר לא נשתייר לו כלום משא"כ ברישא בנשתדפו כל שדותיו של מחכיר דמצי א"ל הרי משתייר מן שדותי חכירותי שאתה חייב לי כו' והא דקאמר וכן אם לקו כל שדות של חוכר ר"ל שישוה לו בדין דגם בזה אינו מנכה לו ורבותא הוא טפי מהראשון דאע"פ דהוא מכת מדינה אפ"ה אינו מנכה לו: ולא זרעה פעם אחרת כו' ל"ד שלא זרעה פעם אחרת דכי נמי זרעה פעם אחרת ולא צמחה אם לא חזר וזרעה כל זמן שראוי לזריעה ועבד"ר: אע"פ שבא חגב כו' אינו מנכה כו' משום דא"ל אילו זרעת הוה מקויים בי לא יבושו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו ובשינה וזרע שעורין יכול לומר ליה אילו זרעת חיטין הוי מקויים ותגזר אומר ויקם לך ואני לא בקשתי מן השמים שיצליחני אלא בחיטין גמרא וע"ש בתוס' דחדא באידך לא שייכי: