פרישה, חושן משפט שלז:ג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 337:3
Open in the reader →1בד"א כו' במחובר בשעת גמר כו' כל זה שם דף פ"ז ז"ל ואלו אוכלין מן התורה כו' ותנו שאין אוכלין כו' ושם יליף לה דומיא דכרם מה כרם גידולי קרקע וגמר מלאכה אף כל כו' בוכר בענבים ומוסק בזיתים כו' כולם לשון לקיטה הם קודם שיגמור סוף המלאכה דומיא דדייש שמוזהרין אחסימה דשור בשעת גמר מלאכה דהא ילפינן שור מאדם ואדם משור כנ"ל: בחיוב האחרון שבו פירוש בתאנים ויין חיוב מעשר ובדגן חלה כמ"ש בסמוך: המגבן והמחבץ מיני חריצי חלב: ואע"פ שהוא גמר מלאכת הקטנים פי' ל"מ כשעוקר מביניהם שאר ירקות שאינם יפות דאינו אוכל מקרא דואל כלייך לא תתן דמשמע בזמן שנותן לתוך כליו של בע"ה ועכשיו אינו נותן כלום אלא אע"פ דשליף בצלי' קטנים אותם דקורים ניבו"ט שלא יהיו גסין לעולם ועוקרין אותן מבין הגדולים להרחיב להם מקום להתפשט דאיכא השתא נתינה לכליו שלבעל הבית חותך בצלים קטנים ולא ממעטינן מואל כלייך לא תתן אעפ"כ ממועט מדינא דבעינן דומיא דדיש דהוא גמר מלאכה והאי לאו גמר מלאכה הוא דעיקר הפעולה משום תיקון הגדולים הוא ולכן אפי' מן הקטנים אינו אוכל עכ"ל נ"י דף קי"ו ע"א וזש"ר נמי ואפילו המנכש בבצלים ור"ל שהניכוש הוא בבצלי' עצמן והיינו הקטנים מבין הגדולים וזהו שחזר ופירשו וכתב ז"ל כגון שעוקר כו' וק"ל: