פרישה, חושן משפט שלז:ה
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 337:5
Open in the reader →1העושה בתלוש כו' שני ברייתות הן שם דף פ"ט ומסקינן בגמ' דה"ק. דיש מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו אף כל כו' יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות כו' שנגמרו מלאכתן למעשר ויצא הלש והמקטף והאופה שכבר נגמרה מלאכתו לחלה דאין פועל אוכל בו. ופירש"י דהלש משנתן מים וגלגל נתחייב ועדיין צריכין ללוש ולשוף ולבעוט הרבה ומקטף ערך וטח פניה ושם קאמר בגמ' מידי מעשר קגרים גמר מלאכתו קגרים ופרש"י דילפינן מדיש ל"ש בזמן מעשר ל"ש שלא בזמן מעשר דמעשר גבי אכילת פועל לא כתיב וזש"ר בסמוך ואפי' האידנא כו' וק"ל: בודל בתמרים פי' שמבדילן זה מזה שכבר נגמרה כל מלאכתו ומש"ה נתחייבו במעשר אלא שפעולתן עתה לחזור להבדילן זה מזה למכרה או לבשלם פרודות: כגון תאנים וענבים כו' פי' סתם ענבים עומדים לעשות מהן יין ובודאי יין הוא גמר מלאכתו וקודם אינן חייבין במעשר והיינו מעשר דגן ותירוש הנזכר בתורה אא"כ חישב עליהן לאוכלן ואפשר שגם תאנים סתמן עומדין לקציצה ואז גמר מלאכתם למעשר וז"ש לאחר שנתחייבו ר"ל כל א' לפי ענינו: אוכל עד שיגמור מלאכתו כו' דקדק רבינו וכתב כגון חיטין העומדין לעשות פת משום דסתם חיטים עומדים לפת דוקא מה שאינו כן שאר תבואה כמש"ר בעצמו ס"ס של"ה בדין שעורים שהושרו במים ומייבשין אותן בתנור ואח"כ דשין אותן בפרות להסיר קליפתן דאין בהם משום בל תחסום לפי שכבר נתחייב במעשר כו' והוא דף פ"ט וכ"כ התוספות שם בהדיא אההיא ברייתא זה לשונו פרות המרכסות בתבואה כו' אינו עובר משום בל תחסום ופירש רש"י דבשעורים שהושרו במים איירי והתוספות ביארו דבריהן יותר וכתבו ז"ל פרות המרכסות בתבואות כו' לא לעשות מהם לחם איירי כו' אלא בתבואה לעשות קליות או שתית מיירי עכ"ל מוכח מדבריהן דבדבר המיוחד ללחם כל המלאכה שעושה בו הפועל אוכל והולך בו עד שנגמרה מלאכתו וזהו דלא כדס"ל הנ"י בשמעתין דכתב דכיון דילפינן הכל מדיש גם בפועל בחיטין מיד שנגמרה מלאכתו אסור לאכול בו אלא שאם בחיטין אחר שנגמרה מלאכתן למעשר עושין ואח"כ עושה בו מלאכה הפועל שטוחן ורוקד חוזר ואוכל בו עד שיוגמר המלאכה לחלה דהו"ל במלאכות אלו כדי שאוכל והולך בו עד שנגמר חיוב מלאכת מעשר כו' עוד שם דכן ס"ל נמי הרמב"ם ז"ל ושמשום הכי פי' להברייתא הנ"ל דקתני דפרות המרכסות בתבואה כו' בע"א וכתבתיהו בדרישה בס"ס של"ח ע"ש ורבינו כאן ושם סתם דבריו ע"פ פרש"י ותוס' הנ"ל דבדבר המיוחד ללחם עובר בבל תחסום עד שיגמור מלאכתו לחלה ושאינו ק' מברייתא דפרות המרכסות כו' דאיירי דוקא בשעורים שלא תבא לידי חיוב חלה וכנ"ל ודו"ק: השוכר את הפועל לקצוע בתאנים אוכל מהן שעדיין לא נגמרה מלאכתן למעשר כך גי' ספרי רבינו שלפנינו ונלע"ד שפי' לקצוע מל' קציעות שרוצה לעשות מהן עגולי דבילה וא"כ לא נתחייב במעשר כ"ז שאינן נעשים קציעות בעיגול ובס"א אינו ובס"י איתא וכתב שם (לקצוע) [לקצור] בתאנים: נפתחו חבית של יין משנה שם דף צ"ג: ומ"ש כגון שנפתחו לגתות פי' והפועל סבור שמעולם לא היו בחביות כי עדיין לא נמשך מהגת וכן גבי נפתחו עיגוליו צ"ל שלא גילה להן אלא אמר להן עשו עמי בעגולין והן סברו שלא נתחייבו במעשר כי לא נגמר מלאכתן ומקח טעות הוא ושאילו [ידעו] לא נשתכרו בשכר זה (וכן פירש"י שם) אבל שכרן לעשות מלאכה בסתם והביא להן פרצים עגולין כו' אינן אוכלין ולא משום איסור (עגל) [מעשר] אלא אפי' עישור כבר לפי שאין הפועל אוכל בדבר שנגמר מלאכתו ודו"ק ועד"ר: