פרישה, חושן משפט שלח:ח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 338:8
Open in the reader →1ובישב לה קוץ בפיה הא דכתב ובישב ולא ישב משום דהני איבעיא מיבעיא שם אחר האיבעיא דא"ל לעכו"ם חסום פרתי כו' הנ"ל ואחר שכ"ר שבאותה איבעיא הוא פלוגתא אם אסור או לא ותליא בהא אם איפשיטא או לא מסיק וכתב ובישב כו' כלומר אבל באינך איבעיא דאיבעיא שם לית בהו פלוגתא וכ"ע ס"ל דאסור ואינו לוקה וגם בגמרא מפורש דוקא בישב לה קוץ מעצמה בפרה או ארי הולך בעצמו נגדה ומפחד ובהאי איבעיא אי צריך להסירה ממנה או לא אבל אי היה עושה כן בידים פשיטא דהוא חייב דמה לי חסימה בזממא מה לי חסימה בארי או בקוץ אבל בפורס עור ע"ג דיש אפילו עושה כן בידים כיון שאינה רואה התבואה מיבעיא אי הוה בכלל חסימה או לא ורש"י ותו' כתבו שם אהא דישב לה קוץ דאע"ג דכבר נתבאר דאפי' חסמה מבחוץ ודש בה לוקה שאני התם דחסמה בידים (בין הוא בין אחר) כדי שלא תאכל אבל הכא דנעשה מאליו דילמא הוה כחלתה עכ"ל: בכולן מיבעיא כו' כב"י ז"ל כיון דמלקות כו' [עיין ל' ב"י בב"ח] ועד"ר ונראה דבכל הני אם שכר בהמה מאחר ועשה א' מאלו וגרם לה שלא אכלה דצריך לשלם לבעל הפרה ד' קבין ליום וכנ"ל דהא מיד דמשכה מתחייב במזונותיה והרי לא אכלה: