פרישה, חושן משפט שמא:ה
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 341:5
Open in the reader →1משתמשין בה כל ימי שאלתה ז"ל הר"ן משום דכל דבר השאול לכל זמן שהוא שאול מותר להשתמש בו ואע"פ שהשואל מת וכן אם לא קבע ביה זמן משתמשין בה הזמן הראוי לפי אותו תשמיש ששאלה עכ"ל וכ"כ רבינו בסמוך בס"ז עמ"ש שם ול"ד למש"ר סי' שכ"ט גבי קבלן שמת שיכול בעל הבית לסלק הבן אפי' תוך הזמן שקבע עמו אע"פ שגם הבן בקי בהמלאכה דשאני שאלה שכל זמן השאלה הוא כקנוייה לו דמי שהרי חייב באונסין להכי בניו יורשים מה שקנה אביהם עד כלות הזמן: מתה אין חייבים באונסיה דהא לא קבל עלייהו נטירא אבל מ"מ הואיל ונהנין במלאכתן חייבין בגניבה ואבידה כש"ש וכתב ר"ן ואפי' לא נשתמשו בה נמי חייבים כיון דיכולין להשתמש בה ע"ש: ויראה לי דבסתם מיירי כו' ג"ז לשון הרא"ש ור"ל דהא דאמרינן בגמרא הניח להם אביהם כו' משתמשין בה היינו בסתם: אבל אם המשאיל כו' הדין עם המשאיל משום דגם אדעתא דהכי השאיל לאביהם ולמה יניחן להשתמש בה בלא קבלת אונסין: