פרישה, חושן משפט שמא:ו
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 341:6
Open in the reader →1משלמין דמי בשר בזול שם [עיין בב"ח] ורבינו ס"ל דהברירה בידן אי יחזירו העור כמות שהיא או ישלמו אם ירצו דהא ודאי קנוה בשינוי וזש"ר ישלמו דהחזרה בעינה ג"כ מיקרי שילום: ואם הניח להן כו' או מטלטלי האידנא פירוש האידנא בשעה שתקנו הגאונים להיות מקרקעי ומטלטלי דיתמי שווין לכל השיעבוד וכמ"ש בסימן ק"ז: מחוייבין לשלם פי' משלמין כולהו דאבוהון פשע במה שלא הודיען שאינו שלו ומאותו שעה נשתעבד נכסי דאבוהון ואיכא בגמרא תרי לישני ודעת הרא"ש כלישנא בתרא דהאי דהניח להן אחריות נכסים משלם דוקא אטבחוהו ואכלוהו קאי דפשע אביהן דהו"ל לצוות לבניו ולומר שהבהמה לאו שלו היא אבל מתה לא וה"ט דלא אשתעבדו נכסי דאבוהון בשעת שאלה אלא עד שעת האונס ובשעת האונס ליתא לשואל והן לא קבלוה עליהן ואע"ג דהאי מתחילתו בפשיעה דילמא יאכלוהו וסופו באונס וקיי"ל דחייב ה"מ כשבא האונס מחמת הפשיעה אבל כאן מלאך המות מה לי הכא אם הודיען אביהן שהיא של אחר מה לי לא הודיען. אבל הרמב"ם פסק כלישנא קמא [עיין בב"ח].