פרישה, חושן משפט שמא:ח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 341:8
Open in the reader →1שואל אדם מחבירו בטובו לעולם בב"מ דף ק"ג ואמר עלה רב מרי ברה דבת שמואל והוא דקנו אמר רב מרי בריה דרב אשי ומהדר ליה קתא עכ"ל לפי גרסת רש"י ותוס' ורא"ש הא דאר"נ שואל אדם בטובו לעולם ר"ל כיון שאמר השאילני בטובי רצה שיהא מושאל לו לעולם משמע אפילו הדריה למשאיל אפ"ה יכול לחזור וליקחנו מידו וע"ז קאי רב מרי וקאמר והוא דקנו מיניה ר"ל דאז מהני הקנין שלו לעולם אפילו הדריה בנתיים ועד"ר נמצא עיקר החידוש דבא ר"נ להשמיענו לפי פירש"י הוא (אפי' אינו) [דאינו] יכול לתבעו ממנו לעולם ואם הדריה למשאיל אם יכול לחזור וליקחנו ממנו (מזה) [ומזה] לא איירי הרי"ף: ולכשישתבר מחזיר לו שבריו זהוא מ"ש רב מרי ומהדר ליה קתא וע"פ פירש"י וכן פי' הרמב"ם ונ"י מביא הרנב"ר דדייק מהרי"ף שכתב משתמש בו עד שיכלה הברזל ומהדר ליה קתא דס"ל דאע"פ שנשבר מתקנו (וכ"כ המ"מ שי"א כן) אבל מסיק הרי וכתב עליו שאינו מוכרח בדברי הרי"ף אלא ס"ל ג"כ כהרמב"ם ומ"ש ומהדר ליה קתא רבותא קמ"ל דאפילו קתא שהוא עדיין בטובתו בברזל אחר כמו בזה אפ"ה צריך להדר דקתא בתר כלי גרירא ומ"ש הרי"ף עד שיכלה הברזל כשנשבר היינו כלוי הברזל כו' ע"ש שהביא ראיה משאלת גרגותא דבסמוך נמצא דדברי רבי' אינן מוכרעין לומר שהוא פי' דברי הרי"ף דס"ל דיכול לחזור ולתקנו אלא העתיק ל' הרי"ף ואדרבה מדכתב עליו וכ"כ הרמב"ם והרמב"ם כתב להדיא דאין בידו כח לחזור ולתקנו משמע דס"ל דפי' דברי הרי"ף כדברי הרמב"ם וכדעת נ"י ולא כדעת הרנב"ר ודו"ק: