פרישה, חושן משפט שמא:ט
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 341:9
Open in the reader →1ורי"ף כתב בשם גאון כו' (בטובו) [בטובתך] כו' ר"ל שהוא פי' שואל אדם בטובו הנ"ל דלאו אכלי אלא אמאשאיל ומ"ש בטובי הוא ל' דר"נ ובל' נסתר אבל בל' נוכח א"ל בטובתך דקנה מיניה ר"ל שיעשה עמו טובה וישאילו עד עולם ולא לזמן ולא כשאר סתם שאלה דאינו אלא עד זמן שיתבענה אותו והא דקאמר דאושלי סתם אינו ר"ל דהוה סתם שאלה אלא לאפוקי דלא הוה כאן זמן כלל אלא שאלה סתם עולמית וק"ל: וכן (הוא) פי' הרמב"ם עד"ר: ול"נ לא"א הרא"ש ז"ל כו' ר"ל אף שא"ל בטובתך לא רצה שיעשה לו טובה יתירא וישאיל לו לזמן ארוך יותר משאר שאלה סתם אלא לשון בני אדם בעלמא קאמר שדרכן לומר כן עשה עמי טובה והשאילני: ומספקא ליה להראב"ד כו' זה קאי גם לפי' הרא"ש ובדאמר השאילני בטובו וע' בנ"י שהאריך בטעם ספק הראב"ד: ואין השואל רשאי להשאיל ותו דחיישינן דילמא מיתבר ומפסיד לקתא פי' דמתחלה אמר אין השואל רשאי להשאיל דלמא יכחיש לו הכלי וניחא ליה למשאיל הראשון בכלי יותר מבתשלומין ואח"כ אמר ותו דאף לא נחשדו לזה שיכחיש הכלי מ"מ יש לחוש שמא ישברנו ויפסיד לקתא פי' כל הכלי עם שברי הברזל קרא הרמ"ה קתא כמו שפירש"י בגמרא אהא דקאמר ומחזיר לו הקתא שפי' ומשייר לו שבריו וכנ"ל וקאמר דמפסיד גם להשברים דהראשון נאמן לו שכשנשבר יחזיר לו השברים ולא יחזור לתקנו והשני אין נאמן לו לזה אלא יחזור ויתקננו עד שיפסיד כל השברים עד שלא יהיה ראוי לתיקון כלל וק"ל: