פרישה, חושן משפט שמו:יט
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 346:19
Open in the reader →1בעל בנכסי מלוג כו' עד ואכילו שכרה פרה מאחר ונשאת לו כו' שם דף צ"ו ע"ב בעי רמי בר חמא בעל בנכסי אשתו שואל הוה או שוכר הוה אמר רבא לפום חורפיה שבשת' מאי קמיבעי' ליה אי שואל הוה אי שוכר הו"ל בבעלים ופטור ואי קמיבעי' ליה בדאגר מינה פרה והדר נסבה גם בזה מאי קמיבעי' ליה בין דהוה שואל או שוכר אתיא שאלה או שכירות בבעלים וקמפקע שכירות שלא בבעלים דמעיקרא אלא כי קמיבעיא לי' כגון דאגרה איהו פרה מעלמא והדר נסבה ואליבא דרבנן (רבנן ור' יוסי פליגי בהמפקיד בשוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה דלרבנן השואל משלם להשוכר ולר"י לבעלים הראשונים) לא תיבעי לך דודאי שאלה בבעלים הוא כי תיבעי לך אליבא דר"י דאמר תחזור לבעלים הראשונים דכמאן דשאל מינייהו דמי מאי שואל הוה וכמאן דשאל ממרה שלא בבעלים דמי ומשלם א"ד שוכר הוה ושוכר פטור במתה שלא כדרכה ולא משלם אמר רבא בעל לא שואל הוה ולא שוכר הוה אלא לוקח הוה דבאושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג שלא בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מן הלקוחות והביאוהו הרי"ף והרא"ש והן הן הג' בבות שכ"ר כאן זא"ז ולא הוצרך לכתוב בבבא הראשונה טעם דפטור משום דהוה בבעלים דבלאה"נ פטור משום דהוה כלוקח בנכסי עצמה אלא נקט ל' הגמרא (גם נקט אגב בבא תניינא וכמו שאכתוב בסמוך) אך מה שסיים רבינו וכתב דבשכרה היא ונשאת אפילו פשע בה ונגנבה פטור זהו לא נזכר שם בגמרא אבל הרמב"ם ג"כ כ"כ וגם הנ"י בשם כמה רבוותא וכמ"ש לשונם בדרישה אך שלא יסתור מש"ר כאן למש"ר בס"ס זה דשם כתב בעל בנכסי אשתו אינו פטור בה אם פשע ונגנבה מטעם לוקח אלא משום דהו"ל פשיעה בבעלים וכאן משמע איפכא דמטעם פשיעה בבעלים שהתחיל בו רבינו לא פטרה אלא מטעם לוקח לכן צריכין לומר דמ"ש כאן דאפי' שכרה ונסבה ופשע דפטור משום לוקח איירי בשכירות או בשאילה שהוא כל ימי חיי אשתו או כל זמן שהכלי בטובו או הפרה בחיותה דבכאלו מפטר בעלה אף אם פשע משום דהוה לוקח כיון שיהיה בידו כל ימי חיי אשתו או כל ימי חיות הבהמה ואינו פטור משום פשיעה בבעלים דלא מיקרי בעל הפרה כשכורה או שאולה בידו אלא המשכיר או המשאיל להן הן הבעלים לר' יוסי דקיי"ל כוותיה ובס"ס זה מייתי דברי ר"י בעל תוס' והוא כ"כ אדברי רבא הנ"ל דקאמר בעל בנכסי אשתו הוה לוקח דע"ז כתבו בשם ר"י שאעפ"כ חייב בפשיעה ושהדין בכל לוקח לשלשים יום כו' ולמדנו רבינו (והוא מדברי הרא"ש) דאין כוונת ר' יוסי הוא דבעל בנכסי מלוג של אשתו עצמה חייב בעלה בפשיעה דזה ודאי אינו דהא בנכסי עצמה הוי פשיעה בבעלים וכנ"ל אלא מיירי בנכסי אשתו כשהן דומיא דלוקח לל' יום והיינו כששכרה הבהמה קודם שנשאת לו לל' יום דבכה"ג גם בלוקח ממש חייב בפשיעה א"כ בעל בנכסי אשתו כאלו דלא היו שאולי' או שכורי' בידה אלא לל' יום לא עדיף מלוקח ממש דהא גם אין בזה משום פשיעה כנ"ל ואכזה דוקא כתב (ב"י) [ר"י] דהבעל ש"ח וחייב בפשיעה ועד"ר שם בארתי ביאור זה בדברי ר"י ורבינו בראיות יותר ולכאורה היה נ"ל לתרץ דס"ל לרבינו דכיון דלהקל אזלינן בשומרי' מצטרפי' אשה בנכסי בעלה תרי קולות יחד ואמרי' שהוא פטור אפי' מפשיעה כיון דשם לוקח עליו וגם קצת שמירה בבעלים שייך ביה אף שאינו בעלה ממש ומ"ש התו' דמ"מ חייב בפשיעה ר"ל משום לוקח לחוד הוא חייב בפשיעה ונ"מ ללוקח לזמן וכמ"ש הרא"ש והטור אדברי ר"י ובזה מתיישב ג"כ הכל אבל הוא דוחק דאין הל' משמע כן ע"כ מחוורתא כמ"ש ראשונה ודוק: