פרישה, חושן משפט שנד:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 354:1
Open in the reader →1השביחה הגניבה כו' בר"ס שס"ב כ"ר דהשבת של הגזלן אפי' לא נשתנה אלא שינוי החוזר ומפני תקנת השבים וה"ה בגנב כו' דחד דינא אית להו וכמש"ר שם ומה"ט סתם רבינו כאן וכתב דשבח שע"ג גזילה דגנב הוא וכ"כ בשלטי גבורים ובדרישה כתבתי לשון המשנה והגמרא ולשון הרמב"ם ע"ש ולכן אקצר כאן בפרישה: מ"ש ל"מ גנב פרה כר פי' דאז איכא תרתי שינויי הטעינה והגזיזה העיבור והלידה להכי פשיטא דקנה הכל ואפ"ה א"צ להחזיר בעיניה אלא משלם דמיה כמו שהיתה שוה בשעת הגזילה דס"ל לרבינו דשינוי הלידה והגזיזה חשיב שינוי אפילו לגבי פרה ולא מיקרי שינוי החוזר וכ"כ הרא"ש וכמ"ש בדרישה ע"ש: אלא אפילו גזל כו' רבינו התחיל בגניבה גם איירי כאן בהל' גניבה וסיים בל' גזילה משום דדין גניבה וגזילה בזה שווין וכמ"ש בסימנים שלפנינו וכ"כ המ"מ בהדיא ע"ש והרמב"ם כתב דין זה אגזילה ע"ש: ומ"ש הגיזה והולדות שלו לאו למעוטי הפרה אלא לפי שהגיזה והולדות שלו ממש ואפילו דמים א"צ ליתן בעדם כיון שברשותו נטענה ונתעברה משא"כ הפרה שאינו שלו לגמרי ובגזילה שהיתה מעוברת או טעונה כתב שהכל שלו משום דשם דין פרה וולדה שווין הן שהגזלן קנאן בשינוי וצריך לשלמן כשעת הגזילה: חשיב שינוי גמור דמעיקרא הוה ליה גופא מליא והשתא גופא סריקא: היכא שגנבה ריקנית פירוש דאז העיבור והטעינה הוה שינוי וקנאה כך הוא שיטת רבינו ע"פ סברת הרא"ש וכדמסיק לבסוף ושיטת הרמב"ם היא שמה שאמר במשנה ר"פ הגוזל דשבח גזילה דגזלן מיירי דוקא לאחר יאוש וס"ל דגיזה ולידה וכ"ש טעינה ועיבור לא מיקרי שינוי אבל אם השבח בשינוי שאינו חוזר לברייתו כלל כגון טלה ונעשה איל עגל ונעשה פרה אז אפילו בלא יאוש הכל של הגזלן וד' חילוקי דינים לדעת הרמב"ם. לפני יאוש אפילו כבר גזזה וילדה מחזיר הכל בעין כמו שהוא אפילו גם נתעברה אצלו. ולאחר יאוש יש חילוה בין אם השבח עוד על הגזילה או לאו אם עודה עליה אז כוטל הנגזל הכל ומשלם לגזנן השבח שנשבח אחר יאוש ואם אין השבח עדיין בשעת התביעה על הגזילה יש עוד חילוק אחר אם כל השבח נשבח אחר היאוש אז כל השבח של גזלן ומחזיר לנגזל הפרה בעין ואם היה לנגזל קצת חלק בשבח כגון שהתחיל להשביח קודם הגזילה או קודם היאוש אז כיון שזה כבר נטל השבח מע"ג גזילה ואם בא נגזל זה ליקח פרתו עדיין לא תהיה גניבתו חוזרת כו' שתחסר לו מקצת השבח והגזלן אינו מחוייב להחזיר הולד והגיזה ולקבל חלקו בדמים מהנגזל כיון דכבר נתייאש ונתיילד אצלו ולא אמרינן שיחזיר לו פרתו וגם יתן לו בה הגזלן בעד מקצת השבח השייך לו דמים אלא כיון שמחזיר לו מקצת הגזילה בדמים ע"פ הדיין וכמ"ש מחזיר לו כל גניבתו בדמי' ומחזיק הגניבה לעצמו אלו הם כלל דברי הרמב"ם ומעתה תבין דברי רבינו: