פרישה, חושן משפט שנד:ב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 354:2
Open in the reader →1מ"ש והרמב"ם חילק כו' כלומר הרמב"ם לא פי' המשנה דריש הגוזל כמ"ש דהא דגיזה וולדות שלו משום שקנה ע"י שינוי הגזיזה והלידה אלא שחילק בין לפני יאוש לאחר יאוש ומוקי להמתני' לאחר יאוש ולענין למיקני השבח שהשביח אח"כ מכח היאוש לא (מוקי) [למיקני] גוף הגזילה או הגניבה מכח השינוי: ומש"ר בסוף ז"ל וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה וכן השיג הראב"ד ר"ל דגם הראב"ד ס"ל דאין לך שינוי גדול מגזיזה ולידה וכמ"ש בדרישה ל' השגתו אלא לענין החילוק שחילק הרמב"ם בין לפני יאוש בין לאחר יאוש לזה הסכים עמו הראב"ד וכן פי' ב"י: ומ"ש ומשלם אותה ואת ולדה כו' ר"ל הכל מחזיר בעין הפרה והולד או הגיזה דלא מחשב הלידה שינוי אם לא נתייאשו קודם שהשביח ואע"ג שכתב ל' משלם אין כוונתו שיחזיק הגזלן בגוף הגזילה וישלמנה אלא כמ"ש וכן הוא ל' הרמב"ם שכתב ל' תשלומין על החזרה וכמ"ש שם עוד ז"ל מפי השמועה למדו אם היא כשגזלה משלם אותה ואם נשתנית בידו משלם דמי' הרי לפנינו דאם לא נשתנה מחזירה כעין שגזלה דהיינו אותה וקראה תשלומי'. ולא נשתנית הגזילה פי' לא נשתנית. שינוי גמור דהיינו טלה ונעשה איל: משלם דמי פרה העומדת לילד עכ"ל הרמב"ם והוא גם כן לשון המשנה ריש הגוזל וכמ"ש בדרישה ומפרש רבינו (של') [שס"ל] והפרה והולד ישארו לגנב וגם דעת (מוכן) [הראב"ד] כן (ולאפוקי מדעת המ"מ ושלטי גבורים וכמ"ש בדרישה ובחידושים) וכן משמע לשון הרמב"ם שכתב משלם דמי פרה משמע בהדיא דדוקא הדמים ולא הפרה גופה והטעם כמ"ש לעיל בסמוך: ואם עדיין לא ילדה שמין כו' כבר כתבתי הטעם דכיון דעדיין השבח על הגזילה אע"פ שהשביחו ברשות הגזלן מ"מ זה הנגזל נוטל גזילתו דהיינו פרתו כמו שמוצא אותה ומה שיש עליה השייך לגזלן משלם לו בדמים ובחידושי' הארכתי והבאתי שם ל' הרמב"ם וכתבתי שם מה שמחולק רבינו עם המ"מ בביאור דהרמב"ם גם חידשתי בביאור הרמב"ם בס"ד ע"ש: