פרישה, חושן משפט שנד:ד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 354:4
Open in the reader →1ואם היה שוה כו' זו מימרא דרב. ושחטה או מכרה או שבר הכלי כו' משלם קרן כשעת גניבה בזה לא אמרינן הא בשעת גניבה לאו מידי עביד והשתא הוא דהוציאה מן העולם ומשעתא דהשתא הוא משלם דא"כ יהא חוטא נשכר כמ"ש בדרי' בשם הרא"ש: וכפל כשעת העמדה בדין משום דכיון דכתב רחמנא גניבה וחיים ללמד אחיי' לקרן כעין שגנב ולגופיה לא איצטריך כמ"ש בשם הרא"ש בדרישה כ"א לדיוק היינו הכפל אבל [אין] לדייק מיניה לתשלומי ד' וה' דמה שייכות לתשלומי ד' וה' לתשלום הקרן זה בא על הגניבה וזה בא על הטביחה משא"כ בקרן וכפל דשניהן באין על שעת מעשה הגניבה כמ"ש בדרישה והא דאזלינן בכפל בתר שעת העמדה בדין דוקא כשהוזל ממה שהיה בשעת גניבה אבל אם הוקר בשעת העמדה בדין ודאי לא אזלינן בתר העמדה בדין דכיון דלאו מידי עבוד אחר הגניבה והטביחה וק"ו הוא מקרן דאם היה בזול מתחלה ואח"כ הוקר ונשבר מאליו דמשלם בזול בשעת גניבה וכמ"ש הרא"ש כתבתי ל' בדרישה וגם שם נתבאר דתלינן הכפל בשעת העמדה בדין לקולא משום דאי בעי הוה מודה והיה פטור אבל בד' וה' אין הודאתו דטביחה ומכירה כח לפטור מהם אם באו עליו עדים מתחלה שגנב וגם אחר ההודאה באו עדים שטבח או מכר וכמש"ר בסי' שמ"ח ומש"ה ד' וה' לעולם משלם כשעת טביחה ומכירה בין הוקר או הוזל אח"כ קודם העמדה בדין דחיובו תלוי במעשה דטביחה או מכירה: ומש"ר ואם הוקר או הוזל כו' בא לפרש הנ"מ במ"ש דבד' וה' אזלינן בתר טביחה: ומ"ש בין טביחה או שבירה נראה דצ"ל מכירה במקום שבירה וכן במ"ש אח"כ לעולם בתר טביחה או שבירת הכלים וכו' ט"ס היא וצ"ל בתר מכירה אזלינן דהא בשבירת כלי ליכא ד' וה' ובכפל לא אזלינן לעולם בתר שבירה כ"א כשהוקר אחר כך וכמ"ש וגם באשר"י ליתא האי שבירת הכלי וליישב גירסת הספרי' צ"ל דמ"ש רבינו ואם הוקר או הוזל כו' ענין בפני עצמו הוא ומשום דעד כאן לא איירי בנשתנה בין טביחה ומכירה להעמדה בדין ועכשיו בא לחדש דין זה דאם ישתנה בין טביחה ושבירה להעמדה בדין וקאמר דאזלינן בתר טביחה וקאי דוקא אקרן ומיירי בששברה בידים דאז אזלינן לעולם בתר השבירה ובין הוקר ובין הוזל כיון שהיתה שעת הגניבה והשבירה בשוה אלא שאח"כ נשתנה וכמ"ש אבל אם היה מתחלה בשעת גניבה ביוקר והוזל בשעת שבירה כבר נתבאר דאזלינן בתר שעת הגניבה וק"ל והוא דוחק: וכחשה ופטמה דהוי ממילא כו' הכל מבואר בל' הרי"ף הנ"ל וגם בל' הרא"ש: וכן אם הכחישה הוא בשעת הגניבה הטעם דמ"ל קטלה כולה ומ"ל קטלא פלגא בכחישה.