פרישה, חושן משפט שנו:ד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 356:4
Open in the reader →1משום תקנת השוק פירש"י שם על שקנאו הלוקח בשוק בפרהסיא ולא הבין לבו שגנבו עשו לו תקנה שישלם לו הבע"ה מעותיו עכ"ל וכן פי' ר"ן: ומ"ש ואצ"ל בשלא הוכר הגנב הוצרך רבינו לכתבו דל"ת דוקא בשהוכר דאין פסידא לבע"ה שיכול להדר עליו תקנוהו קמ"ל ודומה לזה כתבתי בפרישה לעיל ר"ס ש"מ: ואין חילוק בין אם קנה שוה ק' בר' בין שוה ר' בק' ולאפוקי מרב ששת דאמר דכשם דק' היתרים מתנה הוי' ק' דשויי' נמי מתנה הויא אלא כדרבא דאמר עבד אינש דקני בדמים יקרים ומ"ש בשוה ר' בק' לא נזכר בגמ' אבל הרמב"ם כתבו ג"כ בפ"ה מהל' גניבה ונראה שהטעם משום דעביד אינש דמוזיל ומזבן לפי שהוא צריך למעות וכ"כ ב"י ולא אמרינן מדהוזל כ"כ הו"ל למידע שהוא גנב: בד"א בגנב שאינו מפורסם כו' אע"ג דמסיק רבי' וכתב שר"י אינו מחלק בזה ושלזה הסכים הרא"ש מ"מ כתב בתחלה ל' בד"א כו' כיון דרבא כמחלק בין מפורסם לשאינו מפורסם אלא שר"י והרא"ש ס"ל מ"ש רבא בגמרא דלא עשו בו ת"ה בגנב מפורסם שהוא פירושו ודאי רבא לא איירי אלא כשהגניב' שבידו עתה היא מפורסמת להלוקח מדמסיק שם לומר [והלכתא] בכולהו עשו תק"ה כדי שלא שלא תיקשי הלכתא אהלכתא וכמ"ש בדרי' ומה שכתב רבינו הבד"א כו' הוא גם להרא"ש ומ"ש עליו לפרשו והוא יוציא מעותיו מן הגנב זהו דלא כר"י והרא"ש דאליבייהו ידוע שהיה גניבה בידו צריך להחזירו לו בחנם וכדמסיק ומש"ה סיים רבינו וכתב ע"ז ז"ל כ"כ רב אלפס והרמב"ם ז"ל ור"ל דהן פירשו דגנב מפורסם הנזכר ר"ל שהגנב מפורסם אף שהגניבה אינה מפורסמת ומסיק דר"י והרא"ש לא פירשוהו הכי אלא פירשוהו שהגניבה מפורסמת ובזה נתיישב מש"ר בס"ס זה ז"ל ואם גנב מפורסם הוא דקשה למה כתב דבר שהוא נגד דעת הרא"ש אביו ועמ"ש שם ובזה שכתבתי כאן דס"ל לרבינו להלכתא מ"ש בגמרא דלא עשו ת"ה בגנב מפורסם אלא שפירשו שהיינו שידוע שהכלי שבידו גנוב הוא א"ש דנקט ל' הגמרא וק"ל גם בר"ס שפ"ט חילק בין גנב מפורסם ע"ש ולכאורה היה נראה לחלק בין ידע הלוקח שהוא גנב מפורסם או לא דבידע גם רבינו מדה ובזה מיושב גירסת הספרים דבסמוך שכתוב בהן אלא אם ידע הלוקח ודאי שהוא גנב וא"צ להגיה גנוב אבל מדפירש"י ת"ה היינו שקנאה בשוק ולא ידע שהוא גנב מוכח שהדבר תלוי בידיעת דבר הגנוב ולא בידיעת הגנב וק"ל: כך כתב הרי"ף והרמב"ם אבל ר"י כו' עיין בדרישה: אא"כ ידע כו' שהוא גנוב כצ"ל לפי שהלוקח ידע שזה הכלי עצמו שקנה עתה שהיא גנוב אבל אי לא אע"פ שהכירו הלוקח שהוא גנב מפורסם דילמא זה משלו היה: אז צריך להחזירו בחנם ואפילו הגנב עצמו א"צ להחזיר לו מעות דודאי נתנם לו לשם מתנה הואיל וידע שאינו שלו וקנאו סמ"ג: