פרישה, חושן משפט שנו:ה
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 356:5
Open in the reader →1כתב הרמב"ם נתייאשו כו' כ"כ פ"ה דגניבה וז"ל שם נתייאשו הבעלים מהגניבה בין שנתייאשו ואח"כ מכר בין שנתייאשו אחר שמכר קנאו הלוקח בשינוי רשות ויאוש ואינו מחזיר עצמו לבעלים אלא נותן להן דמיו אם לקח מהגנב מפורסם ואם לא היה המוכר גנב מפורסם אינו נותן לו כלום לא הכלי' ולא הדמים מפני תק"ה עכ"ל שם וכתב שם המ"מ שהוא הנוסחא האמיתית וכן נדפס במקצת ספרי הטורי' וכ"כ הב"י שכצ"ל (ולא כאשר נדפס בדפוס ב"י הנוסחא בע"א) וה"פ דהרמב"ם ס"ל דביאוש ושינוי רשות אינו קונה לגמרי אלא שא"צ להחזיר לו גוף הגניבה אבל הדמים צריך להחזיר לו וכמש"ר לעיל סי' שנ"ג ולכך בגנב מפורסם דלא עשו תק"ה צריך הלוקח להחזיר לבעלים דמי הכלי' אבל כשלקחו מגנב שאינו מפורסם אינו מחזיר לו כלום דהא דמי כלים כבר נתן לו לגנב בשעה שקנאם ממנו ואי לא נתייאשו הבעלים היו לוקחים גוף הגניבה מהלוקח והיו נותנין להלוקח דמי הכלי' שנותן לגנב מפני תק"ה והשתא שנתייאשו גם גוף הכלי קנה: והוא הולך לשיטתו שאין כו' אין דברי רבינו מדוייקים דמאחר דלא מצינו להרמב"ם שכ"כ אלא במקום הזה לא הול"ל והוא הולך לשיטתו כל אלה המה דברי ב"י וגרסתו ודחה גי' הספרי' ועד"ר וקושייתו האחרונה שהקשה שם למה כתב שהלך לשיטתו כו' י"ל שר"ל לשיטת פירושו להמשנה והגמרא דקתני ביאוש ושינוי רשות דר"ל גוף הגניבה לחוד: