פרישה, חושן משפט שנט:י
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 359:10
Open in the reader →1וכיוצא בהם משאר דברים שא"א כו' במיימוני כתב גם בזה אפשר לקנותו ולפי אותה נוסחא צ"ל דרבותא קאמר אפי' הן באופן שא"א לקנותן כגון שאין לו מעות כ"כ או א' משאר הנמנעות אפ"ה עובר בבל תתאוה ומה ששינה רבי' הגירס' אפשר משום דהיה ק' ליה דאי גרסי שאפשר לקנותו א"כ למה האריך הרמב"ם לכתוב בבא אחרת הו"ל לכללן בחדא בבא וק"ל גם י"ל ששתי הגי' כוונה א' לשתיהן שכאן איירי בדברים שק' לאדם המוכר להיות זולתן וא"א למכרן כ"א בקושי ומ"מ הוא אפשר לקנותו במפייס אותו ברצי כסף טובא שהרי מסיק וכתב דעובר בלא תחמוד כשקנאן וגי' אפשר לקנותו ג"כ להכי נתכוין דאע"פ שק' לקנותן מ"מ הוא אפשר ואם א"א לגמרי לא היה בא לידי לא תתאוה דלא היה מתאוה דבר שא"א לבוא לידו ולכך חלקם לשני בבות דברישא איירי שבקל יכול לקנותן מיד ממנו וג"כ לא שייך בזה לא תתאוה מה"ט אלא לאו לא תחמוד ואף דברישא נקט ג"כ ביתו י"ל דמיירי במוכר שיש לו בתים הרבה ואפשר לקנות ממנו בקלות אבל בסיפא מיירי באין לו בתים הרבה וכן אינך הם דברים הצריכין לו דצריך לחשוב מחשבה איך יכול לפייסו ולקנותו בזה דוקא שייך לא תתאוה וק"ל: עובר בלא תתאוה שאין כו' כצ"ל וכן הוא ברמב"ם ובש"ע: ואם גזל כו' פי' שלקח ממנו בחוזק ולא שילם לו בעדו אז עובר על ג' לאוין וע"ל ס"ס שע"א מ"ש הרא"ש בענין חימוד וגזילת קרקע: