פרישה, חושן משפט שסג:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 363:1
Open in the reader →1גזל פרה והזקינה כו' עד הדר בחצירו כו' כל זה נתבאר בב"ק דף צ"ו ודף צ"ז: או פירות והרקיבו כולן אף דבמשנה קתני סתם פירות והרקיבו מ"מ צ"ל דהוה דומיא דאינך דכתב שם בהדיא דנתקלקלו כולם ונראה דכולן ל"ד קאמר אלא רובן נמי ככולן ואפילו מחצה על מחצה חשבינן ליה כרוב ומש"ה לא מיעט רבינו אלא מקצתן כדמסיק וק"ל: הוי כמו שגזל כלי ושברו שמשלם כו' האי ושברו ל"ד נקט דהא כאן לא עשה הקלקול בידים אלא מעצמו נעשה ובכלי נמי אף אם מעצמו נשבר צריך לשלמו מה שהיה שוה בשעה שגזלו וכמש"ר ס"ס שלפני זה וכאן לא איירי בהוקר מש"ה לא דקדק וה"פ דדברי רבינו כמו שבנשבר הכלי אינו יכול לומר הרי שלך לפניך דהרי נתקלקל וצריך לשלם דמיו כשעת הגזילה כה"ג נמי בהכי איירי וק"ל: אבל אם כחשה הפרה כחש שיכול לחזור כו' עד א"ל הש"ל ע"ל סי' ש"ז ס"ו דכ"ר פלוגתא אם יש דין שבת בדהמה נראה דהיינו דוקא בדין ד' שומרין דלשם פליגי אבל בדין גנב וגזלן כ"ע מודים דא"ל הרי שלך לפניך ומש"ה סתם רבינו וכתב בדין זה דכיחש כחש דחוזר דאומר הש"ל וע"ש עוד בס"ס ש"מ ודוק: א"ל הרי שלך לפניך אע"פ שנהנה מהן ג"כ [אפ"ה אינו] משלם כשעת הגזילה וזהו דוקא במטלטלין הנגזלים וברשות גזלן הן עומדים לכך א"צ לשלם מה שנהנה משא"כ בקרקע שהיא עומדת תמיד בחזקת בעליה בין לזכות בין לחובה וכמש"ר בסי' שע"א: בד"א שהוא בעין כו' גם אפירות ופרה הנ"ל קאי והא דקאמר אם נאבד [אחר] שנאסר בהנאה כו' לרבותא נקטי דאפי' חמץ דאם היה מתזירו לו בעין לא היה יכול ליהנות ממנו אפ"ה אם לא החזירו חייב לשלם כשעת הגזילה וכ"ש אינך וק"ל: ואם נפסל כתב הרמב"ם (אפי') פסלתו מלכות כו' שם דף צ"ו ע"ב מטבע ונסדק משלם כשעת הגזילה מטבע ונפסל א"ל הש"ל ובגמ' ד' צ"ז אמר רב הונא נסדק נסדק ממש נפסל פסלתו מלכות רב יודא אמר פסלתו מלכות נמי היינו נסדק אלא ה"ד נפסל שפסלתו מדינה זו ויוצא במדינה אחרת (בפסלתו מלכות אין שייך לומר שיוצא במדינה אחרת שכל שהמלכות פוסלו פוסלו בכל מדינות ממשלתו ומסתמא כל מלכות יש לו מטבע בפני עצמו נמצא דאינו יוצא כלל) וס"ל להרמב"ם דהלכה כר"י אבל הרא"ש כתב נראה דהלכה כרב הונא דהוה רביה דר"י ועוד כתב ראיות אחרות ע"ש ושם בגמרא פריך לר"י דאמר פסלתו מלכות נמי היינו נסדק הרי תרומה ונטמאה דכי פסלתו מלכות דמי וקתני אומר לו הש"ל א"ל התם לא מינכר היזקא (פירש"י תרומה לא נשתנית מראיתה משאר חיטין הכא אין צורה זו דומה לצורה של כל היוצאים עכשיו (דכל שהמלכות פוסל מטבע א' באים מטבעות אחרות במקומה) וכשגזלה ממנו היו כל צורות המדינה שוות לה) ובזה מיושב מה שקשה לדעת הרמב"ם מ"ש פסלתו מלכות מחמץ שעבר עליו הפסח וק"ל: דעבדי במטלטלי דמי עמ"ש בסמוך: ומ"ש וכ"כ הרמב"ם עיין בב"י וכ"כ בש"ג וכתב שם דצ"ל הרמב"ן: וא"א ז"ל כתב דאומר לו הש"ל [כמו בב"ח] ועמ"ש לעיל סי' רמ"ח: