פרישה, חושן משפט שסג:ב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 363:2
Open in the reader →1גזל בהמת חבירו כו' אינו חייב כו' מטעם הנ"ל דבהמה נגזלת ואינו משלם אלא כשעת הגזילה: ומ"ש כיון שהחזירה בעין בלא כחש נראה דר"ל בלא כחש שאינו חוזר דאילו חוזר אפי' נכחש אומר לו הש"ל וכנ"ל ודוחק לחלקו ולומר דשאני הכא דנשתמש בה ונהנה ממנו מש"ה מיחייב אפי' בכחש החוזר ולהביא ראיה לזה ממש"ר בסמוך בס"ו דאם דר בבית דלא עביד למיגר וחסרו מעט במה שהשחירו צריך לשלם לו הכל אע"ג דמסתמא יכול לחזור ללבנו להיות כבראשונה דשם גופא צ"ל דמיירי בא"א לתקנו כבראשונה א"ל בהוצאה וטירחא משא"כ בכחש החוזר דחוזר לבריאותו מאליו: ומיהו כו' אפילו בח"ל שם דף צ"ו דההוא דגנב פדנא דתורא כרב בהו כרבא וזרע בהו זרע ואתא לקמיה דר"נ א"ל זילו שומו שבחא דאשבח כו' א"ל רבא גזילה הוא והדרא בעינה א"ל גזלן עתיקא הוא ובעינא דאקנסיה עכ"ל וכתב שם הרא"ש ומיהו דוקא גדול בדורו כר"נ או טובי העיר שהמחום רבים עליהם אבל לא דיינים בעלמא וע"ל סי' ב' כי שם מקומו דאיירי בקנסות למגדר מילתא לפי השעה והזמן והאיש: