פרישה, חושן משפט שסג:ה
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 363:5
Open in the reader →1ומש"ר וכן הדין אם נטלו ע"ד שאלה כו' פי' וכן אם לא ירד לא בתורת שכירות ולא בתורת גזלנות אלא אדעת שאלה דהיינו להחזירו אפ"ה אינו משלם אלא מה שקלקלה ואם לא קלקלה אינו נותן לו כלום דהוה דינו כגזלן והראיה למ"ש לעיל ר"ס רצ"ב ע"ש: אבל אם השכירו לאחר כו' ואע"פ דקיי"ל בעלמא שבח גזילה דגזלן הוה (ואפי' היכא דלא קנה גוף הגזילה וכמש"ר בסי' שס"ב) ועשו כן מפני תקנת השבים י"ל דלא תקנו שיהא השבח של הגזלן (אבל) [אלא] בשבח שיש בו שינוי קצת (עיין סמ"ע) כגון גזל עפר ועשאו לבינה דאף דאין שינוי גמור דהרי חוזר לברייתו מ"מ שינוי קצת ע"י טרחתו הוא ושייך בו תקנת השבים וכ"ש אם נשבח בגיזה ולידה דמחשב שינוי גמור וקנה בו אפי' גוף הגזילה וגם בנתפטמה ע"י הוצאה דשייך בו ת"ה דאין צריך לאבד מכיסו מה שהוציא וכן בעשה הוא מלאכה א"צ לשלם ולהוציא מעות מכיסו משום ת"ה אבל בנידון זה לא נשתנה כלל וגם לא הוציא עליה כלום אלא מעלמא אתא ליה הריוח לא תקנו שמפני ת"ה ירויח ויקח לנפשו ממון השייך לבעלים הא לא דמי אלא לנתפטמה מאליו או להוקרה דכ"ר בסי' שמ"ב דלא קנה הגזלן אותו השבח ודוק בל' רבינו שם בסי' שס"ב דכפל ושילש בלשונו לומר דקנה שבח גיזה ולידה ושל שינוי החוזר ושבא לידו ע"י הוצאה כו' משמע דכל דזולת זה לא כנ"ל ואין צריכין להתירוץ שכתב הב"י והד"מ ועיין בדרישה וגם א"צ למ"ש בש"ג בפ' א"נ דף צ"ז בישוב זה שכתב דהכא מיירי שהשכירות עדיין ביד השוכר כמשמעות הלשון שכתב צריך ליתן השכירות כו' משמע דעדיין לא נתן וכסתם שכירות שאינה משתלמת אלא לבסוף ולהכי איך יעשה זה סחורה בפרתו של חבירו והו"ל כשבח דיוקרא דמוציא הנגזל מיד הגזלן הגזילה כמות שהיא ביוקר עכ"ל דא"כ לא הו"ל לרבינו לכתוב נמצא כשנוטל הגזלן כו' אלא הול"ל כשיטול הגזלן יטול ממון נגזל וק"ל ועבד"ר: