פרישה, חושן משפט שסג:ו
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 363:6
Open in the reader →1הדר בחצר חבירו כו' כל זה מתבאר בב"ק דף כ' ודף כ"א ע"ש: ופי' ר"י כצ"ל וכ"כ הרא"ש בשם ר"י וגם המ"מ כתבו בשם התו' וכ"כ ב"י שמצא בספר מדוייק ר"י במקום רשב"ם: אפי' אם הדר לא היה צריך לשכור כצ"ל ומש"ר ולזה הסכים כר מטעם שהרי אכל חסרונו של זה ולא דמי לנועל ביתו של חבירו (בדין שאח"ז שכ"ר בשם הרא"ש דפוטר) דהתם לא בא לידו כלום מחסרון ביתו של חבירו אבל זה אע"פ שלא נהנה מ"מ השתא מיהא אכל מה שחבירו נפסד עכ"ל הרא"ש וז"ש רבינו על דברי הרמ"ה וא"א הרא"ש ז"ל כתב ע"ז דפטור ור"ל במ"ש דשאני זה דלא היה אלא גרם בעלמא: ואם אין החצר עומד להשכיר כו' כיון שלא חסרו כו' אבל גבי תוקף עבדו של חבירו שלא בשעת מלאכה אי לאו טעמא דלא ילמוד עבדו דרכי הבטלה לא היה פטור מפני כך דיכול לומר לא ניחא דליעבוד עבדי בחנם ולא דמי לבית דאמרי אינשי ביתא מיתבא יתיב או שאיה יוכת שער וכדאיתא שם בגמרא בהדיא פרק הגוזל (בבא קמא דף צ"ז) הני טעמא בעבד ובבית ע"ש: צריך לשלם לו כו' כ"כ ג"כ הרשב"א והביא ראיה מההוא עובדא דמייתי בגמרא שם דף כ"א דאגביה ר"נ לאפדנא מיניה ע"ש וכן פסק הר"ן פ' כיצד הרגל בשם הריטב"א ושהרמ"ה חולק ע"ש וממש"ר כל מה דאיתהני משמע דוקא בכה"ג דגברא עביד למיגר הוא אבל אי גם גברא דלא עביד למיגר פטור וברי"ו כתב די"א דאפ"ה מגלגלין עליו הכל דכיון דמוטל עליו לפרוע הנתחייב מגלגלין עליו את הכל ודומה לזה כ"ר בסי' רי"ח ביתר מרובע הקב כו' ובסי' רכ"ט ע"ש: אבל אם גילה בדעתו כו' כ"כ התו' שם בד"ה טעמא דניקף כו' ע"ש: ומש"ר קודם שהיה יוצא ממנו הא ל' קודם הוא ל' שאינו מדוקדק וכאילו אומר היה נותן לו שכרו ולא היה נותן להפקיע נפשו מהבית ובש"ע לא כתב תיבת קודם אלא כתב ז"ל די"א דאם גילה דעתו שהיה רצונו ליתן לו שכר אם לא יניחנו לדור בו בחנם כו' ע"ש והיינו כמ"ש וי"א זה הוא הטור ויש טועין ומפרשין ל' קודם דבא למעט דאם לא גילה דעתו עד לאחר שיצא ממנו דאז לא הוה בגילוי דעתו כלום וטעות בידם דא"כ לא הו"ל לרבינו לכתוב ל' היה יוצא אלא לשון קודם שיצא דל' שהיה משמע דהגילוי דעת היה אפי' אחר שיצא וק"ל: