פרישה, חושן משפט שסג:ז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 363:7
Open in the reader →1ואצ"ל בחצר דלא קיימא כו' אדלעיל קאי כו' [כמו בב"ח]: ומ"ש שהיה סבור שהוא שלו (וזהו שכתב הנ"י דהוי טעות גבי משכיר) עיין הטעם בב"י וז"ל דזהו ג"כ הטעם דלא אמרינן כאן דכיון ששכרו בדמים הרי גילה דעתו שאם היה מוציאו הוה שוכרו בדמים ולהכי יתחייב לזה השני וכמש"ר לפני זה דכיון דהוא מקח טעות אין כאן גילוי דעת כלל ובלאה"נ י"ל דלא מהני גילוי דעת אא"כ מגלה דעתו שהיה שוכרו מזה הבע"ה עצמו ובלא"ה אנו מוכרחים לומר כן שהרי בחצר דלא קיימא לאגרא אמרינן אע"ג דעביד למיגר אפ"ה אינו נותן לזה כלום אע"ג דודאי אם לא היה זה מניחו לדור בחצירו היה שוכר חצר מגברא אחרינא שהרי עביד למיגר וא"כ אין לך גילוי דעת גדול מזה ואפ"ה כיון שלא גילה דעתו לשכור מבעל החצר זה אם לא יניחנו לדור בחנם לא מיקרי גילוי דעת ה"ה נמי כאן אע"פ ששכר בחזקת שהוא שלו דעתו לשכור אפ"ה כיון שלא גילה דעתו מזה אין כאן גילוי דעת וק"ל: ובחצר דקיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר כו' פי' או זה וכגון שחסרו מידי בחצר דלא קיימא לאגרא חייב ליתן שכר כמש"ר לשון זה ובש"ע כתוב האי דינא אחצר דקיימא לאגרא לחוד ע"ש: