פרישה, חושן משפט שפט:ג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 389:3
Open in the reader →1וכתב הרמב"ם ז"ל שכולן כו' בפ"א דנזקי ממון כ"כ ע"ש כגון הארי לדרוס ולאכול פי' מפני שהארי מלך בחיות ולא ישוב מפני כל אין ממתין לה עד שתמות אבל זאב ושאר חיות מפני מורך לבבם אינם אוכלים בעוד טריפה חי ומנענע כ"כ הרא"ש סוף פ"ק דב"ק נמצא דמ"ש או לטרוף ולהניח ר"ל שטורף הבהמה ומניחו שם מומת על הארץ ואינו אוכל כלל וזה דרכו הוא ולכך הוה מועד ארי ונחש שממיתין אע"פ שאינן נהנות כיון שכן דרכם ונח בזה רוגזם וכמ"ש עוד מזה בסמוך: וחייב עליו ברשות הניזק נ"ש ופטור בר"ה פי' דוקא לר"י דאין א' מהן מועדין אלא בדבר שדרכו בכך נמצא שיש לו דין רגל דחייב ברשות הניזק ופטור בר"ה לאפוקי לדעת הרמב"ם דס"ל שחייבים בכל מיני היזק שהזיקו אע"פ שאין דרכן בכך ממילא אין לו דין רגל דרגל אורחיה הוא משא"כ בזה וחייב אפי' בר"ה: כדין רגל שנאמר ושילח את בעירה וביער בשדה אחר ודרשינן בריש ב"ק ושילח זה הרגל וביער זה השן ור"ל דהיזיקות אלו צריכין שיהיו בשדה ורשות אחר דהיינו ניזק: וחייב ח"נ כו' בין בר"ה כו' והיינו בפחת שפחתה המיתה אבל על הנבילה שאכל משלם נ"ש ברשות הניזק ומה שנהנה בר"ה וכמ"ש סי' שצ"א: וזאב ושאר חיות דרכם בטריפה הא דלא כללינהו במלה א' לכתוב ושאר חיות דרכם כו' משום דהרא"ש שם בפ"ק דב"ק כתב בפשיטות דדרכו של זאב בטריפה ואח"כ כתב ונ"ל דרוב ונמר וברדליס דרכן בטריפה כמו זאב וק"ל: ונחש נמי מועד ז"ל התו' והרא"ש שם והנחש נמי אע"פ שלא נהנה בנשיכתה כדאמרי' בפ"ק דתענית שמתקבצים כל החיות אצל הנחש וא"ל מה הנאה יש לך כו מ"מ כיון דאורחיה בהכי הוה כמו רגל וחייב ברשות הניזק נ"ש ובר"ה פטור ולא חשבינן לית כקרן בתר דנעשה מועד עכ"ל ור"ל לדין קרן שנעשה מועד דחייב ב"ש אפילו בר"ה. אבל בשן ורגל הן מועדין כו' דשן מועד לאכול הראוי לה ורגל מועדת לשבור דרך הליכתה: