פרישה, חושן משפט שפט:ד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 389:4
Open in the reader →1וקרן תמה כו' שם דר' י"ד תניא ד' כללות היה רשב"א אומר ע"ש בין שהזיק בר"ה בין שהזיק ברשות הניזק פי' ולאפוקי מר"ט דאמר בחצר הניזק משלם נ"ש: או בחצר השותפין באיזה ענין שיהיה לאו בכל ענין קאמר דהא בסמוך יתבאר דאם היה לזה רשות לשוורים ולזה לפירות אז אם הזיק בעל השוורים לבעל הפירות בקרן פטור אלא ה"פ באיזה ענין שיהיה בו שותפין ממש שוה בשוה וא' מזיק לחבירו באותו דבר שהוא משותף עמו בחצר. ויותר נ"ל לומר דה"ק אף אם אין הרשות שלהם מיחשב ג"כ חצר השותפין אם מושכר לשניהן או חצר הניזק או המזיק והשכירו להאחר ועד"ז כתב הנ"י ז"ל ול"ת שיהיה הרשות קנוי לו אלא אפי' מושאל לו לפי שעה רשותו מיקרי עכ"ל וי"ל ג"כ דה"ק או אחר שתכניס שורו בחצר השותפים הזיק לאחד מהן באיזה ענין שהיו בו שותפין פי' אפי' מיוחד להם לשוורים ולא לפירות ועבר א' מהם והכניס לשם פירות ובא א' מן השוק והכניס בו שורו שלא ברשות והזיק לבעל הפירות בשן ורגל מ"מ מיקרי לגביה חצר הניזק וחייב וכעין זה כתב המ"מ בפ"ב מהל' נזקי ממון בביאור דברי הרמב"ם והביאו ב"י לפסק הלכה סוף ס"ז וכתבו ג"פ מור"ם בש"ע סי"ו והכי דייק קצת לשון רבינו שכתב או בחצר השותפין ולא כתב או בחצר (שאינו) של שניהם כמ"ש אח"כ או בחצר שאינו של שניהם ודו"ק: