פרישה, חושן משפט שצ:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 390:1
Open in the reader →1רגל הוא אב דושלח כו' בב"ק דף ב': כגון שהזיקה בגופה דרך הלוכה בב"ק. דף י"ז וכתב רש"י ורשב"א וב"י הביאן דכל הני מיירי במזיקן דרך הילוכן דאל"כ אין ענין לרגל: או בשערה פי' כלי נסתבך בשערה וגררה ושברה: או בשליף שעליה פי' רש"י במשוי שבאמתחת ובמרצופים ובס"א כתב כאן ושליף או במשאוי שעליה משמע דתרי ענינים המה והיינו דשליף היא המשוי שנושאין באמתחות וכנ"ל. ובמשאוי ר"ל ומשוי הנשוי בעין ע"ג בהמה אבל בגמ' מינו ע"ש בגמ' ותוס' דף י"ב: או שהיו מהדסין פי' מרקדין: או נקרו בהו פי' ולא אכלו דא"כ הוה תולדה דשן דיש לה הנאה מזה: כשכשה בזנבה כו' ע"ש דף י"ט: אבל בכשכוש רב פי' אבל אם נשבר הכלי ע"י כשכוש הרבה ואי הוה מכשכשת מעט כדרכה לא הוה נשבר. כתב הרמב"ם כו' אבל א"א ז"ל כתב כו' טעם פלוגתתן כו' [עיין ב"ח שמביאו]. אבל כשכשה באמתה בגיד שלה: וכתב הרמב"ם כו' הרמב"ם אזל לטעמיה דגם בספיקא דדינא מהניא תפיסה כו' וגם ר"י לטעמיה אזל ועיין בכלל דיני תפיסה שכתבתי בסוף הספר: אם תפס גוף המזיק דקרן אינו משלם אלא מגופו ולא מן בעלים כמ"ש בסמוך ומספיקא אמרינן דקרן הוא וע"ל סי' א' הארכתי מזה ועוין בפסקי מהרא"י סי' ר"ח: ואפי' אם הזיק לאדם א' בר"ה וברשות הניזק כו' ע"ל סי' ר' ס"ח [הקושיא כמו בב"ח]. וצריכי ליתן טעם מ"ש ההיא מהך דהכא וי"ל דהתם הוה חד קנין ממ"נ אבל הכא דקנסא הוא שאני: