פרישה, חושן משפט שצא:ב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 391:2
Open in the reader →1ומ"ש אבל אכלה דבר שאין ראוי לה משנה בב"ק די"ט: ומ"ש בין אכלה בחצר הניזק בין בר"ה הטעם דכל שינוי יוצא מכלל תולדות שן ורגל ונכלל בתולדות קרן דמתחייב בר"ה ג"כ והוצרך רבינו לכתבו לאשמועינן דקי"ל דכל המשנה ובא אחר ושינה בה פטור ה"נ הו"א דזה שהניח בגדו וכליו בר"ה מקרי שינוי כשבא הבהמה ושינה בהן ואכלתן להוי בעל הבהמה פטור וכן ס"ל לרב ור"ל בהא קמל"ן דבהא קי"ל כשמואל ור"י דאמרי דזה לא מיקרי שינוי דפעמים אדם מניח כלי או בגדו בר"ה כדי למתפח וכן איתא בגמרא שם דף נ' ע"א: אכלה דבר שאין דרכה לאכול כ"א ע"י הדחק כו' עד חיה שטרפה בהמה כל זה הוא שם דף י"ט חיה שטרפה בהמה ואכלתה ז"ל ב"י כבר נתבאר בסי' שפ"ט דהיינו דוקא בשאר חיות אבל ארי אורחיה לדרוס ולאכול ולא לטרוף ולאכול עכ"ל. ונראה שכתב כאן חיה שטרפה ואכלה ל"ד נקט שטרפה אלא כל חיה לפי דרכה וסמך אמ"ש בסי' שפ"ט. אבל הש"ג ספ"ק דב"ק תמה על יה דא"כ למה לא שינתה הגמרא כן דמקשה מאיתו ברייתא אשמואל ואם אינו מיירי בארי לק"מ אשמואל ע"ש: ומ"ש אבל כלב שהמית כו' שם דף ט"ו ומ"ש בשם הרא"ש דדוקא בפחת שפחתה מיתה ע"ש: אבל דמי הנבילה פי' דמי הנבילה שאכלה: ובר"ה מה שנהנה ואינו כ"כ בדמי שוויה מה שאכלה כמ"ש בסמוך: