פרישה, חושן משפט שצו:ה
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 396:5
Open in the reader →1הניחה בחמה כו' עד או שחתרה דברי רבינו הם מב' מקומות הא' מר"פ הכונס דתנן שם ז"ל הניחה בחמה או שמסרה לחש"ו ויצאה והזיקה חייב ובגמרא שם דף נ"ו אמר רבה אפילו חתרה ל"מ היכא דלא חתרה דכולה בפשיעה היא (פשיעה היא אצל פתיחת דלת דאמרינן לקמן כל תחבולה שיכולה לעשות עושה אגב צערא דחמה רש"י) אלא אפילו חתרה נמי ולא אמרינן דבר זה תחלתו בפשיעה וסופו באונס (שחתרה) דכולה פשיעה היא מטעם הנ"ל דכל תחבולות כו' וכאשר קתני זה שם אהניח בחמה כן נפרש ג"כ במסרה ליד חש"ו דאפילו נעלו הדלת לפניה היטב ויכולה לעמוד ברוח מצויה מ"מ כיון דפשע מתחלה במסירתו ליד חש"ו דהן שוחקין עם הבהמה ויש לחוש שמתוך שחיקתן או משום טעם אחר יפתחו החש"ו הקשר אף שסופו באונס שיצאה בחתירה חייבים הבעלים ודע שברמב"ם שם כתב ז"ל אע"פ שהיה השור קשור הבעלים חייבים שדרך השור (עד"ר פי') לחתור ולצאת ולהזיק אפילו שמרוהו שמירה מעולה וחתרה ויצאה והזיקה הבעלים חייבים עכ"ל וכ"כ בש"ע ע"ש ונ"ל דה"פ אפי' בשעה שמסרוה ליד חש"ו קשרוהו הבעלים השור בקשר חזק וחש"ו נעל בפני השור הדלת הראויה לעמוד ברוח מצויה דהוא נקרא שמירה מעולה וכנ"ל ואח"כ מצא שהבהמה חתרה ויצאה משם שזה אונס גמור וכנ"ל אפ"ה הבעלים חייבים כיון דמתחלה פשעו במסירתן ליד חש"ו שמדרכן להתיר הקשר הו"ל כאילו הניחו הבעלים להבהמה לילך בלי שמירה כלל ומש"ה אף שנעלו החש"ו אח"כ בפני הבהמה בדלת חזקה והיא יצאה באונס חייבים הבעלים אע"ג דהאונס לא היה מחמת הפשיעה מ"מ כיון דאותו היזק עצמו שנעשה לבסוף היה ראוי לבוא מכח הפשיעה דאף שקשרוהו הבעלים הלא החש"ו רגילין להתירו ואז רגילה לצאת ולהזיק מש"ה מיחשב כאילו עשו הפשיעה בידיהן ומש"ה כללינהו וכתבן רבינו בחד בבא הנחת הבעלים הבהמה בחמה ומסרם הבהמה ליד חש"ו משום דס"ל דזה דמסרה לחש"ו הוא דומה להנחת הבעלים בחמה דכמו ששם הם נקראים פושעים ביציאתה אף שקשרו וגם סגרו לפניה כן נמי במסרה ליד החש"ו ודומה [לזה] צ"ל לקמן בסימן ת"י בס"ט בכיסה הבור ואינו ראוי לעמוד בפני גמלים ונפל לשם שור ע"ש: (ומשמע) [ומש"ר] ונפרצה בלילה לרבותא כתבו דאילו ביום בודאי ידוע לבעלים מפרצתה וכבר כתב דחייבים הבעלים אפילו לא מסרם ליד חש"ו וק"ל: ומש"ר אפילו היתה קשורה בקשר כו' זהו מגמרא דפ"ק דב"ק הבאתי לשונו בדרישה ושם אמסרו ביד חש"ו קאי וקשרו בקשר חזק אפ"ה כיון דדרך החש"ו להתיר הקשר אמרינן דגם עתה התירוהו: ומ"ש ונפרצה בלילה לא קאי אהניח בחמה דחמה בלילה ליתא אבל נפרצה או חתרה קאי שפיר גם אחמה ותיבת בלילה לרבותא דמסרו ביד חש"ו נקט וברמב"ם ליתא האי תיבת ונפרצה בלילה ועד"ר שם כתבתי עוד מזה וגם כתבתי שם פי' דברי הרמב"ם ודוק: