פרישה, חושן משפט תג:ה
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 403:5
Open in the reader →1וה"ה נמי אם הוזלה פי' לעיל מיירי בנפחתה וכאן אמר אם לא נפחתה אלא שהוזל הדין ג"כ כן: ובשעת העמדה בדין שוה ק"ך מיתורא דוגם את המת יחצון (דהו"ל למכתב ואת המ"ת יחצון) נפקא ליה לר"י דקיי"ל כוותיה שם דף ל"ב שהמזיק נוטל חלק בשבח ואע"ג דאם נפחתה אין לו חלק בפחת מ"מ התורה חסה על המזיק שלא יצטרך לשלם כ"כ עבור שורו ע"ש בגמרא ורש"י שמפרש כן: ואם הוא מועד משלם לו כו' פי' יתר על שיעור שבחו דהוא י' ועבד"ר: ואם הוא תם מ"ה דלעולם השבח נשבח כפי ערך הדמים שהיה שוה תחלה דהרי נבילת גוף הבהמה דמעיקרא השביח אלא שהמזיק נעשה בה שותף ונוטנ חלק בשבח ולכך במועד דנעשה שותף בחצי דמי הבהמה דמעיקרא מש"ה נוטל ג"כ חצי השבח דהיינו י' זוז ובתם דאינו נעשה שותף כ"א ברביעית דמי הבהמה דמעיקרא אינו נוטל בשבח ג"כ אלא רביעית וק"ל: שור שוה ה' סלעים היינו עשרים זוז והנבילה שוה שלשים זוז דהוקרה משמתה ועמדה על ל' זוז בהא ודאי לא שקיל שבחא שאין לו להרויח אבל מ"מ חצי נזקו ג"כ א"צ ליתן לו דא"ל לא אפסדתיך כלום וכן מוכח שם בסוגיא כמ"ש בדרישה ול"ד להאי דינא שכ"ר בסמוך ר"ס ת"ד דאף שהשביח השור ואין היזק לניזק אפ"ה צריך המזיק ליתן לו חצי דמי היזקו דמעיקרא דשאני התם דאלמלא שהזיקו היה נשבח טפי אותו שבח עצמו וכמ"ש שם ודוק ועד"ר: