פרישה, חושן משפט תי:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 410:1
Open in the reader →1בור הוא מאבות נזיקין כו' מבואר ריש ב"ק ודף כ"ט ול' ע"ש במשנה ובסוגיא: ומ"ש בין הפקירו כו' בסימן זה יתבאר דהחופר בור ברשותו ואח"כ הפקיר רשותו וגם הבור ונפל שם דבר דפטור כיון דמתחלה עשאו ברשותו וא"ל דמיירי כאן בחופר בור בר"ה דלהא לא שייך לומר הפקירו דהא מופקר ועומד הוא ונראה דמיירי בהניח דבר משלו בר"ה ונכשל בו חבירו דגם זה מיקרי בור שלו ונתחייב עליו ועל אותו דבר קאמר שאפילו הפקירו אחר שהניחו דלאו כל כמיניה לגרום היזק לאחרים ולאפקוריה אח"כ וכמש"ר בסמוך בס"ג וגם מיירי בבור ממש כגון שחפרו ברשותו ואח"כ הפקיר רשותו ולא בורו דנתחייב על בורו ולא מהני מה שירצה להפקיר בורו אח"כ וכמ"ש בס"ג: ל"ש אם הוא בעומק או בגובה פי' בעומק פשיטא דיש בו גם כן הבל והבל המיתו אלא אפילו בגובה דליתא שם הבל אלא שנחבט בקרקע (גסה) [גופה] חייב משום דל"ד בור אמר קרא אלא כל דכוותיה ועיין בסט"ז שכ"ר שם פלוגתא דרב ושמואל ורבינו קיצר וסתם כאן לפי שפסק לקמן כשמואל: ומ"ש או אפי' לא זה כו' אלא ששפך מים בר"ה והוחלקו כו' חייב ע"ש בסוגיא בפרק המניח (בבא קמא דף כ"ט) ול' וכ"ר ג"כ בסימן תי"ח ס"ח ושם נתבאר דאפילו לרב מצינו כה"ג וה"ד כגון שלא תמו מיא אלא נעשו רפש שבמים עצמן הוזק שנמצא שנתקל בתקלה גופה דאפילו רב מודה בהא: