פרישה, חושן משפט תיח:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 418:1
Open in the reader →1אש הוא אב כו' עד הוא תולדתו כו' משנה ריש ב"ק ובגמרא שא: ויש לו דין לפטור בו טמון פירוש כמו מוריגים וכלי בקר שהטמינם בגדיש שנשרף פטור וכמו שכתב רבינו בסמוך בס"ח: כתיב כי תצא איש כו' משנה וגמרא בב"ק דף ס' ע"ש: אפי' לא שרפה אלא עציו ואבניו כו' הכל שם במשנה ויליף לה מקרא ונראה דהאי שאינו ראוי קאי גם אאבניו שאין מן הדרך לשרוף ור"ל אע"ג דבאב דשן אינו מתחייב עליו נ"ש כ"א בדבר הראוי וכמ"ש לעיל בר"ס שצ"א ובדבר שאינו ראוי לו אינו משלם אלא ח"נ באב דאש ותולדתו מחוייב לשלם הכל אפילו שרף דבר שאינו ראוי לו: ומ"ש אא"כ הרחיק כשיעור שם דף ס"א וכר"ש דאמר הכל לפי הדליקה: וכן אם היה ביניהן גדר כו' ר"ל תחלה כתב דין הרחקה ברוחב אם אין דבר גבוה מפסיק ביניהן ועתה איירי בשיעור אם יש דבר גבוה מפסיק ביניהן אפי' דבר הנשרף בקרוב לו אינו חייב: אא"כ הרחיק כשיעור שם במשנה ז"ל המיימוני פי"ד מנ"מ לפי שזו מכה בידי שמים היא ול"ד למ"ש בסימן תי"ד דאף דנתנו לו רשות מ"מ אם הזיק חייב וע"ל בסי' תט"ז ס"ז מ"ש בשם הרי"ף בזה: ואם יש ביניהם נהר כו' שם דף ס"א: אבל אם נסרכה כו' פי' אבל אם האש קופצת אז אין לה שיעור שהרי אפי' הגדר גבוה הרבה אפשר שתעבור דליקה זו כיון שקופצת וק"ל: אבל המדליק בשל חבירו כו' חייב כ"כ הרא"ש שם והטעם דיאמר לו הניזק את ברשותי להדליק דליקה מאי בעית: